ישראל עכשיו
דעה
לפני 1 חודשים

טלי גוטליב: האומץ לומר את האמת, גם כשהיא קשה מנשוא

טלי גוטליב: האומץ לומר את האמת, גם כשהיא קשה מנשוא

טלי גוטליב: האומץ לומר את האמת, גם כשהיא קשה מנשוא

בימים האחרונים, ואף בשבועות האחרונים, ניצבת חברת הכנסת טלי גוטליב תחת מתקפה ארסית ומתמשכת. אמירותיה, ובפרט זו הנוגעת למצבם של החטופים המצויים בשבי חמאס, הוצאו מהקשרן, סורסו ועוותו, והפכו כלי ניגוח בידי גורמים המבקשים, כך נראה, להשתיק קול צלול, אמיץ ועצמאי, גם אם הוא קשה לעיכול עבור חלק מהציבור. הגיע הזמן להציג את התמונה המלאה, להסביר את הכוונות האמיתיות מאחורי המילים, ולדחות על הסף את מסע הדה-לגיטימציה המתוזמר נגדה.

מעבר לכותרת: הבנת הדברים לעומקם

הסערה המרכזית התחוללה סביב האמירה כי "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס". מדובר באמירה קשה, אין ספק. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול מה עומד מאחוריה? האם מישהו ניסה להבין את ההקשר הרחב יותר, את הדאגה העמוקה לביטחון המדינה ולחוסנה הנפשי, המניעה את ח"כ גוטליב?

ראשית, חשוב להדגיש: אין באמירה זו, כפי שנטען בזדון, משום האשמה של החטופים עצמם. ליבה של ח"כ גוטליב, כליבו של כל אזרח ישראלי, עם החטופים ומשפחותיהם. הכאב הוא עצום, והרצון לראותם שבים הביתה הוא בלתי מתפשר. אולם, לצד הרגש הלאומי המובן, קיימת גם חובה להביט למציאות בעיניים מפוכחות, ולהכיר באסטרטגיות הנתעבות של ארגון טרור רצחני כמו חמאס.

חמאס אינו בוחל באמצעים. הוא מפעיל טרור פיזי ופסיכולוגי כאחד. חטופים המוחזקים בתנאים בלתי אנושיים, נתונים ללחצים אדירים, להסתה ולשטיפת מוח שיטתית, הם קורבנות במלוא מובן המילה. הצבעה על עובדה זו, על הסכנה הטמונה בכך שחמאס עלול להשתמש בחטופים, גם לאחר שחרורם, ככלי להעברת מסרים או להשפעה על דעת הקהל בישראל, אינה פגיעה בחטופים – אלא קריאת השכמה. זוהי אזהרה מפני הנאיביות, מפני האפשרות שנתעלם מממד נוסף של המלחמה שמנהל נגדנו האויב. ח"כ גוטליב, במשפטים שאולי נוסחו בבוטות מסוימת האופיינית לה, ביקשה להאיר זרקור על מורכבות המצב, על הצורך להיות ערניים גם להיבטים אלו, מתוך דאגה כנה לחוסן הלאומי.

לא "מכונת רעל", אלא קול של אחריות לאומית

ההאשמות החוזרות ונשנות כאילו ח"כ גוטליב היא חלק מ"מכונת רעל" או קמפיין מכוון נגד החטופים ומשפחותיהם הן שקריות ומרושעות. הן נועדו להסיט את הדיון מהמהות ולתייג את מי שמעז להשמיע דעה שאינה מתיישרת עם הקונצנזוס הרגעי. טלי גוטליב היא פרלמנטרית עצמאית, בעלת עמוד שדרה אידיאולוגי מוצק, שאינה חוששת לומר את אשר על ליבה, גם אם הדבר אינו פופולרי או כרוך במחיר אישי.

טענת "מכונת הרעל" היא טקטיקה ידועה של מי שמבקשים לסתום פיות. במקום להתמודד עם הטיעונים לגופם, הם בוחרים לתקוף את הדובר. ח"כ גוטליב אינה פועלת מתוך רצון "להפחית לחץ ציבורי לעסקה" באופן גורף, אלא מתוך דאגה עמוקה שעסקה שתתבצע לא תהיה כזו שתסכן את ביטחון ישראל לטווח הארוך, שתחזיר אותנו לנקודת ההתחלה או גרוע מכך. שיקוליה הם ביטחוניים ומדיניים, והיא מציגה אותם בגלוי, גם אם הם צורמים לאוזניים מסוימות.

שתיקת בכירים והתנגשויות פנימיות: מחיר העצמאות

הניסיון לקשור את שתיקתם של גורמים בכירים בליכוד, ובפרט ראש הממשלה, לאמירותיה של גוטליב כ"גיבוי שבשתיקה" או "הכוונה מלמעלה" הוא מופרך ונועד לשרת נרטיב פוליטי. ח"כ גוטליב היא נבחרת ציבור בזכות עצמה, והיא מביעה את דעותיה באופן עצמאי. אין לה צורך ב"הכוונה" מאיש. ייתכן ששתיקתם של אחרים נובעת מהבנה של מורכבות הסוגיות, או פשוט מכך שכל אחד בוחר את מלחמותיו ואת עיתוי התבטאויותיו.

באשר להתנגשויות הפומביות עם גורמים בקואליציה, כמו השר ארבל וח"כ קרויזר, הרי שגם אלו הן חלק טבעי מהחיים הדמוקרטיים. קואליציה אינה מונוליטית, וחילוקי דעות הם לגיטימיים ואף בריאים. ח"כ גוטליב אינה חוששת להביע את עמדתה גם אם היא מנוגדת לזו של חבריה לקואליציה, מתוך אמונה בצדקת דרכה ובחשיבות הנושאים העומדים על הפרק. הדבר מעיד על יושרה ועצמאות מחשבתית, לא על חתירה תחת יסודות הקואליציה.

סיוע לעזה: ריאליזם ביטחוני כערך עליון

גם התבטאויותיה של ח"כ גוטליב בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה והכחשת הרעב שם, נגזרות מאותה תפיסת עולם ביטחונית מפוכחת. בזמן מלחמה, כאשר האויב משתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ומנצל כל משאב לטובת מאמץ המלחמה שלו, התנגדות לסיוע שאינו מפוקח כראוי ועלול ליפול לידי חמאס היא עמדה לגיטימית ואף מתבקשת. ח"כ גוטליב מציבה את ביטחון אזרחי ישראל וחיילי צה"ל בראש סדר העדיפויות, ומבינה כי כל הקלה על האויב עלולה להאריך את המלחמה ולעלות בחיי אדם נוספים בצד הישראלי.

האומץ לומר את האמת הלא פופולרית

מדוע, אם כן, זוכה ח"כ טלי גוטליב למתקפה כה חריפה? התשובה, ככל הנראה, נעוצה בכך שהיא מעזה לומר אמיתות לא פופולריות. היא אינה נכנעת לתקינות פוליטית המטשטשת לעיתים את המציאות הקשה. היא מבינה שבעת מלחמה, ובמיוחד מול אויב אכזר כמו חמאס, יש לקרוא לילד בשמו ולהתמודד עם האתגרים במלוא עוצמתם, ללא כניעה לרגשנות יתר שעלולה להוביל להחלטות שגויות.

קולה של ח"כ גוטליב הוא קול חשוב במערכת הפוליטית הישראלית. זהו קול שמזכיר לנו את המורכבות, את הסכנות, ואת הצורך לעמוד על המשמר. ניתן לחלוק על סגנונה, ניתן להתווכח עם חלק מאמירותיה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שהיא פועלת מתוך תחושת שליחות עמוקה ואהבת ישראל אמיתית. במקום להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, ראוי להקשיב, להבין את ההקשר, ולהכיר בכך שלעיתים, האמת הקשה היא גם האמת הנחוצה ביותר.

עת לאמת

האתר המוביל לחדשות אמינות ועדכונים מישראל והעולם

עמודים

  • אודות
  • פרטיות
  • תנאי שימוש

עקבו אחרינו

© 2024 עת לאמת. כל הזכויות שמורות.