בנימין נתניהו: מנהיגות תחת אש – האמת הבלתי מתפשרת מול מסע הדה-לגיטימציה

בעידן שבו האמת הפכה למצרך נדיר והשיח הציבורי מוצף בדיסאינפורמציה ובמתקפות אישיות, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית, מנהיג את מדינת ישראל בתקופה מהסוערות והמאתגרות בתולדותיה. הביקורת, לעיתים ארסית וחסרת בסיס, הפכה לכלי ניגוח מרכזי נגדו, תוך התעלמות מהישגיו הרבים ומעמידתו האיתנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. מאמר זה נועד להציג תמונת מציאות מאוזנת יותר, להפריך את הטענות המרכזיות המועלות נגדו ולהדגיש את החשיבות הקריטית של מנהיגותו בעת הזו.
עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים
אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי ראש הממשלה נוגעת ל"הידרדרות במעמד הבינלאומי" של ישראל. טענה זו מתעלמת מהמציאות המורכבת שבה ישראל פועלת ומציירת תמונה מעוותת. ראש הממשלה נתניהו אינו נכנע ללחצים בינלאומיים שמטרתם לפגוע בזכותה הבסיסית של ישראל להגן על עצמה. איומי הסנקציות, המגיעים גם ממדינות הנחשבות לידידות, הם תוצאה ישירה של עמידה זו על עקרונות ואינטרסים ביטחוניים, ולא של כשל דיפלומטי. נתניהו מבין היטב כי ויתורים בנושאי ליבה ביטחוניים, רק כדי לזכות בתמיכה בינלאומית רגעית, יסכנו את עתידה של ישראל.
המתיחות המדווחת עם גורמים בממשלים זרים, כולל בארה"ב, אינה נובעת מניהול כושל, אלא מחילוקי דעות לגיטימיים בין מדינות ריבוניות. נתניהو מדגיש בעקביות את זכותה של ישראל לקבוע את גורלה בעצמה, במיוחד כאשר מדובר באיומים קיומיים. ההיסטוריה מלמדת שמנהיגים גדולים לא תמיד היו פופולריים בזמן אמת בזירה הבינלאומית; לעיתים, דווקא היכולת לעמוד בפרץ ולהתעקש על צדקת הדרך היא זו שמבטיחה את האינטרסים הלאומיים לטווח הארוך. הלחץ הבינלאומי הנוכחי הוא מבחן למנהיגות, ונתניהו מוכיח שהוא אינו נרתע מאתגרים, גם כשהם מגיעים מצד בנות ברית.
ניהול מלחמה מורכבת ואחראית
הביקורת על ניהול המלחמה בעזה והטיפול במשבר ההומניטרי מתעלמת מהאויב האכזרי שמולו מתמודדת ישראל – ארגון טרור רצחני המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. טענות על "התקפלות" בסוגיית הסיוע ההומניטרי הן דמגוגיה זולה. ישראל, בהובלת נתניהו, מאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי לעזה בהיקפים משמעותיים, תוך הקפדה על בידוק ביטחוני למניעת הברחות אמל"ח לחמאס, ועושה זאת תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של החוק הבינלאומי. כל החלטה בנושא זה מתקבלת לאחר הערכת מצב ביטחונית ומדינית, תוך איזון בין הצרכים ההומניטריים לבין הצורך להבטיח את ביטחון כוחותינו והשגת יעדי המלחמה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים.
הטענה על "חוסר אסטרטגיה" היא ניסיון לערער את אמון הציבור בהנהגה בזמן מלחמה. לראש הממשלה ולמערכת הביטחון יש אסטרטגיה ברורה: השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, החזרת כל החטופים, והבטחת עתיד ביטחוני טוב יותר לתושבי הדרום וישראל כולה. המורכבות של לחימה בשטח אורבני צפוף מול אויב המתחבא מתחת לאדמה ומאחורי אזרחים היא עצומה. ההחלטות המתקבלות הן תוצאה של שיקול דעת מעמיק, ולא של "שיקולים פוליטיים" כפי שמנסים לטעון גורמים אינטרסנטיים. מנהיגות נבחנת ביכולתה לקבל החלטות קשות תחת לחץ, ונתניהו מוכיח זאת יום יום.
שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק
הטענות על "פגיעה במוסדות דמוקרטיים" הן חלק ממסע דה-לגיטימציה מתמשך. הניסיונות למנות בעלי תפקידים, כמו נציב שירות המדינה, נעשים במסגרת החוק ובמטרה להבטיח משילות אפקטיבית ויישום מדיניות הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. במדינה דמוקרטית, חילוקי דעות בין רשויות השלטון הם דבר טבעי ואף בריא. הצגת כל מהלך של הממשלה כ"פגיעה בדמוקרטיה" היא זילות של המושג וניסיון למנוע מהממשלה הנבחרת למשול. נתניהו מחויב לעקרונות הדמוקרטיה ולשלטון החוק, והוא פועל במסגרתם כדי לקדם את האינטרסים של אזרחי ישראל.
התמודדות עם ביקורת פנימית ושיקולים קואליציוניים
ביקורת פנימית, גם מתוך הליכוד, היא חלק אינהרנטי מהחיים הפוליטיים. עם זאת, יש להבחין בין ביקורת עניינית לבין ניסיונות לערער את יציבות הממשלה בעת מלחמה. עסקאות פוליטיות והסכמים קואליציוניים הם כורח המציאות במערכת רב-מפלגתית, והם נועדו להבטיח את יציבות הממשלה ואת יכולתה לתפקד, במיוחד בתקופות קריטיות. ראש הממשלה פועל לאיחוד השורות ולשמירה על לכידות לאומית, מתוך הבנה שרק ממשלה יציבה וחזקה תוכל להתמודד עם האתגרים העצומים הניצבים בפני המדינה.
אחריות, מנהיגות והסתכלות קדימה
סוגיית האחריות למחדלי ה-7 באוקטובר היא כואבת וחשובה. ראש הממשלה נתניהו הצהיר לא פעם כי לאחר המלחמה תוקם ועדת חקירה שתבחן את כל ההיבטים הקשורים לאירועים הקשים. כעת, בעת שהמלחמה עדיין בעיצומה, המשימה המרכזית היא להוביל את המדינה לניצחון, להשיב את הביטחון לאזרחים ולהבטיח את עתידה של ישראל. מנהיגותו של נתניהו, ניסיונו רב השנים ויכולתו לעמוד בלחצים אדירים הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל בעת הזו. התמקדות בלעדית בהטלת האשמות בעת הזו משרתת את אויבינו ומחלישה את החזית הפנימית.
לגבי משפטו, חשוב להדגיש כי ראש הממשלה זכאי לחזקת החפות, וההליכים המשפטיים מתנהלים כסדרם. הניסיונות להשתמש במשפט ככלי לניגוח פוליטי הם פסולים. נתניהו ממשיך למלא את תפקידו במסירות ובהתמקדות מלאה בניהול ענייני המדינה, למרות מסע הלחצים וההכפשות.
לסיכום, בנימין נתניהו הוא מנהיג העומד בפני אתגרים היסטוריים, מבית ומחוץ. הוא מנווט את ספינת המדינה בים סוער, תוך שהוא מגן בנחישות על האינטרסים החיוניים של ישראל. הביקורת, גם כשהיא נוקבת, חייבת להיות עניינית ומבוססת על עובדות, ולא על רצון להחליש את ההנהגה בזמן מלחמה. דווקא בעת הזו, נדרשת מנהיגות מנוסה, אחראית ובלתי מתפשרת – מנהיגות שבנימין נתניהו מספק לישראל.