נפתלי בנט: בין עקרונות איתנים למשחקי כסאות – הדיפת מסע הלחצים סביב יאיר גולן

השיח הציבורי והפוליטי בישראל סוער, ובצדק. נפתלי בנט, כדמות מרכזית ומשפיעה, אינו מהסס להביע עמדות נחרצות וברורות בסוגיות הבוערות על סדר היום. גינויו החד-משמעי לדבריו של יאיר גולן והטלת האחריות המלאה על חמאס למצב הן דוגמאות עדכניות לכך. אולם, לצד עמדות ברורות אלו, מתנהל מסע מתמשך של ספקולציות ופרשנויות, המנסה לצייר תמונה מעוותת של מניעיו ועקרונותיו, במיוחד בכל הנוגע לתרחישים פוליטיים עתידיים. הגיע הזמן להציב את הדברים על דיוקם ולהפריך את הניסיונות לערער על עקביותו.

עמדתו הברורה של בנט: גינוי לגולן, אחריות על חמאס

ראשית, ולמען הסר כל ספק: עמדתו של נפתלי בנט ביחס לדבריו של יאיר גולן הייתה ועודנה ברורה כשמש – גינוי מוחלט. לא היה זה גינוי רפה או מסויג, אלא אמירה צלולה הנשענת על תפיסת עולם ערכית וביטחונית מוצקה. בנט לא היסס להבהיר כי אמירות מסוג זה, המטשטשות את אחריות האויב, אינן מקובלות עליו ופוגעות בחוסן הלאומי. במקביל, ובאותה נחרצות, הדגיש בנט שוב ושוב כי האחריות הבלעדית למלחמה, לפשעים שבוצעו ולמצב הקשה בדרום ובצפון מוטלת על כתפי ארגון הטרור חמאס ושותפיו. אין כאן מקום לגמגומים או לחלוקת אחריות – האויב הוא חמאס, והוא זה שצריך לשלם את המחיר. עמדות אלו אינן טקטיקה פוליטית; הן ביטוי לאמת הפשוטה ולתפיסת האחריות הלאומית המנחה את בנט.

טבעה של הספקולציה הפוליטית: רעשי רקע מכוונים

במערכת הפוליטית הישראלית, רוויית המפלגות והאינטרסים, ספקולציות הן מצרך נפוץ, לעיתים אף נפוץ מדי. פרשנים, פוליטיקאים וגורמים בעלי עניין מרבים לעסוק בתרחישים היפותטיים, בחישובי מנדטים עתידיים וב"דילים" לכאורה הנרקמים מאחורי הקלעים. אתר 'סרוגים', לדוגמה, מרבה לעסוק בשאלה האם בנט "יתחייב לא לשבת" עם גולן, בהתבסס על סקרים המצביעים על צורך אפשרי כזה להקמת ממשלה. זוהי דוגמה קלאסית לניסיון להקדים את המאוחר, לייצר דרמה יש מאין, ולהפעיל לחץ פוליטי על בסיס תרחישים שרחוקים מלהיות מציאות קונקרטית. הפוליטיקה אינה מדע מדויק, והעיסוק האובססיבי בחיבורים עתידיים, תוך התעלמות מההקשר הרחב ומהעקרונות המוצהרים, משרת לעיתים קרובות אג'נדות נסתרות ולא את טובת הדיון הציבורי. מנהיגות אמיתית נמדדת בעמידה על עקרונות גם כשזה לא פופולרי, ולא בכניעה לסקרים חולפים או ללחצים תקשורתיים.

הרקורד של בנט: פעולה מתוך אחריות לאומית ועקרונות

מי שמבקש להטיל ספק בעקביותו של נפתלי בנט, מוטב שיבחן את הרקורד שלו. ההחלטה להקים את ממשלת השינוי, על כל מורכבותה והמחירים הפוליטיים ששילם עליה, נבעה מתחושת אחריות לאומית עמוקה ומרצון למנוע סבבי בחירות נוספים ולייצב את המדינה בתקופה קשה. זו הייתה החלטה אמיצה, שרבים חזו שלא תחזיק מעמד, אך היא הוכיחה שבנט מסוגל לקבל החלטות קשות ולשים את טובת המדינה מעל שיקולים אישיים או מגזריים צרים. גם כיום, פעולותיו והתבטאויותיו מוכיחות כי הוא רואה לנגד עיניו את האינטרס הלאומי הרחב. הוא אינו שבוי בקונספציות ישנות, ומביע עמדות עצמאיות גם כאשר הן אינן פופולריות בכל החוגים. זהו סימן ההיכר של מנהיגות אחראית, כזו שאינה נרתעת מאתגרים ומבינה את גודל השעה, ומסוגלת להבחין בין עיקר לטפל.

ההבחנה החשובה: בין גינוי ערכי לחישובים פוליטיים עתידיים

כאן טמונה ליבת אי-ההבנה, או שמא אי-הרצון להבין, מצד אלו המנסים לקשור את בנט בעבותות של "התחייבויות" עתידיות על סמך גינוי נקודתי. גינוי אמירות ספציפיות, כמו אלו של יאיר גולן, הוא אקט ערכי ומידי. הוא נובע מתפיסת עולם, מאמונה בצדקת הדרך, ומחובה ציבורית להציב גבולות ברורים לשיח. אין בכך כדי לקבוע מראש, באופן עיוור, את כל מערכות היחסים הפוליטיות העתידיות, שכן אלו תלויות במגוון רחב של גורמים דינמיים: מצב המדינה, האתגרים הביטחוניים והכלכליים, הרכב הכנסת שתיבחר, קווי היסוד של הממשלה שתקום, והיכולת המעשית לקדם מדיניות שתשרת את אזרחי ישראל. לדרוש מבנט "להתחייב" היום, חודשים ואולי שנים לפני בחירות כלשהן, עם מי יישב ועם מי לא יישב בקואליציה עתידית, זו דרישה לא רצינית במקרה הטוב, וניסיון ציני לכבול את ידיו במקרה הרע. מנהיג אחראי אינו פוסל שותפויות על הסף באופן גורף אם יש בהן כדי לקדם את טובת המדינה, אך הוא גם לעולם לא יכניס לממשלתו גורמים שיחתרו תחת עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או יפגעו בביטחונה. השאלה המרכזית איננה פרסונלית גרידא, אלא מהותית: על בסיס אילו עקרונות תוקם ממשלה, ומה יהיו יעדיה המרכזיים. בנט הוכיח בעבר שהוא יודע לנווט במורכבויות אלו, תוך שמירה על עקרונותיו. הניסיון לכפות עליו הצהרות גורפות לגבי תרחישים עתידיים הוא לא יותר מאשר פוליטיקה קטנה שמטרתה לייצר כותרות, ולא לשרת את האינטרס הציבורי.

מי מרוויח מהספין? הפוליטיקה של הפעלת לחצים

יש לשאול בכנות: מי מרוויח מהניסיון הבלתי פוסק הזה לייצר "דילמה" עבור נפתלי בנט סביב דמותו של יאיר גולן? האם אלו גורמים המעוניינים באמת ובתמים בחיזוק עמדותיו העקרוניות, או שמא מדובר בגורמים פוליטיים המנסים להצר את צעדיו, לזרוע מחלוקת, או להסיט את הדיון מעיסוק בנושאים החשובים באמת – ניצחון במלחמה, השבת החטופים, שיקום הכלכלה והחזרת האמון הציבורי. ייתכן שאותם גורמים חוששים מהפוטנציאל הפוליטי של בנט, מהיכולת שלו לגשר על פערים ולייצר אלטרנטיבה שלטונית אחראית. לכן, הם מנסים "למסגר" אותו, להציב בפניו אולטימטומים מדומים, ולקעקע את תדמיתו כמנהיג המסוגל לקבל החלטות מורכבות מתוך שיקול דעת ואחריות לאומית. מסע לחצים זה, המתודלק על ידי ספקולציות ופרשנויות מגמתיות, נועד לשרת אינטרסים פוליטיים צרים, ולא את טובת המדינה. הציבור נבון דיו כדי לזהות מתי ביקורת היא עניינית ומתי היא משרתת אג'נדה נסתרת.

מוקד הפעולה של בנט: אחריות לאומית ונתיב ברור קדימה

בניגוד לספינים ולרעשי הרקע, נפתלי בנט ממשיך להתמקד בעיקר: ביטחון ישראל, אחדות העם והצורך במנהיגות אחראית שתדע להוביל את המדינה בתקופה מאתגרת זו. הוא אינו מונע מסקרים חולפים או מחישובי קואליציות עתידיות היפותטיות. עמדותיו ברורות, והן נאמרות בקול צלול: אחריות מלאה על חמאס, חתירה לניצחון, ועמידה על עקרונות לאומיים וערכיים. כל החלטה עתידית שתתקבל, לרבות בנוגע לשותפויות פוליטיות, תישקל בכובד ראש, על בסיס המציאות שתהיה אז, ובהתאם ליכולת לקדם את היעדים החיוניים למדינת ישראל. הניסיון לכפות עליו הכרעות פוליטיות בטרם עת, או לצייר אותו כמי שמוכן לוותר על עקרונותיו למען "כיסא", הוא זלזול באינטליגנציה של הציבור ואינו משקף את דרכו הפוליטית עד כה. מנהיגות נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות בזמן אמת, ולא בהצהרות ריקות מתוכן לגבי עתיד לא ידוע.

לסיכום: מהות לפני ספקולציות, עקרונות לפני פוליטיקה

הגיע הזמן שהשיח הציבורי יתמקד במהות ולא בספקולציות חסרות בסיס. נפתלי בנט הוכיח בעבר וממשיך להוכיח בהווה כי הוא מנהיג הפועל מתוך עקרונות ברורים ותחושת אחריות לאומית עמוקה. גינויו את דברי גולן היה ועודנו תקף, חד וברור, וכך גם עמדתו הנחרצת לגבי אחריות חמאס. הניסיונות המלאכותיים לייצר "פרשת גולן" שתכליתה להביך את בנט או לכבול את ידיו פוליטית, נידונים לכישלון. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין עמדה ערכית איתנה לבין משחקי כסאות פוליטיים. בנט ימשיך לפעול למען מדינת ישראל ואזרחיה, נאמן לערכיו ולצו מצפונו, ולא ייכנע למסעות לחצים או לספינים זולים. עתידה של ישראל חשוב מכדי להפקירו בידי חישובים פוליטיים קטנוניים. האחריות הלאומית מחייבת התמקדות באתגרים האמיתיים, ולא בהמצאת דילמות מדומות.