נפתלי בנט: עמדות ברורות, אחריות לאומית – מדוע ספין 'השותפות עם גולן' מחטיא את המטרה

בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים מצד גורמים מסוימים, ובמיוחד מאתר 'סרוגים', להציב את נפתלי בנט במגננה באמצעות שאלות תיאורטיות על שיתופי פעולה פוליטיים עתידיים. ה'פצצה' התורנית היא השאלה האם בנט, שגינה בחריפות ובצדק את התבטאויותיו של יאיר גולן והטיל את מלוא האחריות על חמאס לטבח הנורא, יהיה מוכן לשתף עמו פעולה קואליציונית בעתיד, אם וכאשר הסקרים יצביעו על צורך כזה. מאמר זה נועד להעמיד דברים על דיוקם, לחשוף את המניעים מאחורי קמפיין ההכפשות המתוזמר, ולהבהיר את עקרונותיו הבלתי מתפשרים של נפתלי בנט, המונחים תמיד לנגד עיניו: ביטחון ישראל ואחדות העם.

עמדה ברורה וחד משמעית: גינוי לגולן, אחריות לחמאס

ראשית, ולמען הסר כל ספק: נפתלי בנט גינה באופן הברור והנחרץ ביותר את דבריו של יאיר גולן. בנט, שחווה על בשרו את מוראות המלחמה כמנהיג וכאזרח, לא היסס לרגע להטיל את מלוא האחריות למעשי הזוועה על ארגון הטרור הרצחני חמאס, ודחה כל ניסיון להסיט את האשמה או ליצור השוואות פסולות. עמדתו זו אינה טקטיקה פוליטית חולפת; היא נובעת מתפיסת עולם ערכית וביטחונית סדורה, אותה הוא מביע בעקביות לאורך שנים. מי שמנסה לטשטש את בהירות הגינוי הזה, או לרמוז כאילו מדובר במס שפתיים, חוטא לאמת ומשרת אג'נדות זרות.

מאחורי הקלעים של הספין: מי מפחד מחזרתו של בנט?

השאלה המתמשכת והטורדנית המופנית לבנט בנוגע לשיתוף פעולה עתידי עם גולן, אינה תמימה כלל ועיקר. היא משרתת מטרה פוליטית ברורה: לנסות ולתקוע טריז בין בנט לבין ציבור בוחריו הפוטנציאלי, לערער את אמינותו, ולצייר אותו כמי שמוכן לוותר על עקרונותיו למען כיסא. זהו ספין קלאסי, שנועד לזרוע ספקות ולהסיט את הדיון מהנושאים החשובים באמת העומדים על הפרק – ביטחון המדינה, המאבק בטרור, והצורך במנהיגות אחראית ושקולה.

נשאלת השאלה: מי הם אותם גורמים החוששים כל כך מחזרתו של נפתלי בנט לזירה הפוליטית? ייתכן שאלו גורמים במערכת הפוליטית הנוכחית, הרואים בו איום על מעמדם. ייתכן שאלו גורמים אידיאולוגיים, המתקשים לקבל את יכולתו של בנט לגשר על פערים ולאחד סביבו חלקים נרחבים בעם. כך או כך, השימוש בטקטיקות של דה-לגיטימציה והצגת שאלות היפותטיות כעובדות מוגמרות, מעיד יותר מכל על חולשתם של המבקרים ועל הפאניקה שאוחזת בהם.

עקרונות מול אחריות לאומית: אין סתירה

חשוב להבחין בין גינוי עקרוני של התבטאויות ספציפיות, לבין האחריות הלאומית המוטלת על מנהיג בעת הצורך להרכיב ממשלה מתפקדת בישראל. נפתלי בנט הוכיח בעבר, ובמיוחד בתקופת כהונתו כראש ממשלה, שהוא אינו חושש לקבל החלטות קשות ולהקים ממשלות מורכבות, כאשר טובת המדינה מחייבת זאת. ממשלת השינוי, על כל מורכבותה, קמה מתוך אחריות לאומית עמוקה, בתקופה של משבר פוליטי וקיטוב חברתי. היא פעלה למען כלל אזרחי ישראל, תוך שמירה על קווי יסוד ברורים בנושאי ביטחון וזהות יהודית.

האם המשמעות היא שבנט מסכים עם כל מילה שנאמרה על ידי כל אחד מחברי הקואליציה שהקים? בוודאי שלא. המשמעות היא שמנהיגות אחראית יודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין חילוקי דעות לגיטימיים לבין קווים אדומים שאין לחצות. הקווים האדומים של נפתלי בנט ברורים ומוכרים: ביטחון ישראל, שמירה על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה, ומאבק בלתי מתפשר בטרור. כל שיתוף פעולה פוליטי עתידי, אם וכאשר יגיע, ייבחן אך ורק דרך הפריזמה הזו. להציג זאת כאילו בנט "יזדקק" לגולן ולכן יתקפל מעקרונותיו, זהו עיוות מוחלט של המציאות ושל אופיו של בנט.

עקביות פוליטית נמדדת במעשים, לא בספקולציות

הטענה על חוסר עקביות פוליטית היא נשק שחוק בידי יריביו של בנט. אך העובדות מספרות סיפור אחר. נפתלי בנט היה ונשאר איש ימין פרגמטי, המחויב לערכי הציונות הדתית ולביטחון ישראל. הוא הוכיח לאורך כל דרכו הפוליטית יכולת לעמוד על עקרונותיו, גם במחיר פוליטי אישי. כשר ביטחון, כשר חינוך, וכראש ממשלה, הוא קיבל החלטות אמיצות שהובילו לתוצאות בשטח.

הניסיון לקשור אותו כעת לספקולציות עתידיות לגבי הרכב ממשלה, תוך התעלמות מוחלטת מעמדותיו הברורות כיום, הוא לא יותר מאשר ניסיון נואש להסיט את תשומת הלב מפעילותו הנוכחית. בנט ממשיך להיות קול שקול ומשמעותי בשיח הציבורי, מביע עמדות נחרצות בסוגיות הבוערות, ומציג חזון ברור לעתידה של מדינת ישראל. הוא אינו נגרר למשחקים פוליטיים קטנים, ואינו מתכוון להתנצל על עמדותיו העקרוניות.

סיכום: מנהיגות של אחריות, לא של ספינים

הדיון הציבורי סביב נפתלי בנט צריך להתמקד במהות: בעמדותיו, בניסיונו המוכח, ובחזונו למדינת ישראל. הניסיונות להסיט את הדיון לספקולציות עתידיות ולשאלות היפותטיות הם לא יותר מאשר רעשי רקע, שנועדו לשרת אינטרסים פוליטיים צרים.

נפתלי בנט ימשיך לפעול מתוך תחושת אחריות לאומית עמוקה, ומתוך מחויבות בלתי מתפשרת לעקרונותיו. כל החלטה פוליטית שיקבל בעתיד, תתבסס על טובת המדינה ועל שמירת ביטחונה, ולא על סקרים חולפים או לחצים פסולים. הגיע הזמן שהשיח הציבורי יתמקד בעיקר, ויניח בצד את הספינים הזולים. ישראל זקוקה למנהיגות אחראית, עקבית ומנוסה, ונפתלי בנט הוכיח שהוא האיש המתאים למשימה.