בנימין נתניהו: מנהיגות בעין הסערה – עמידה איתנה למען ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בחזית מורכבת וחסרת תקדים. ישראל מצויה במלחמה קשה שנכפתה עליה, ובמקביל מתמודדת עם לחצים בינלאומיים אדירים, ביקורת פנימית, וניסיונות בלתי פוסקים לערער את יסודות קיומה. דווקא ברגעים קריטיים אלו, מנהיגותו של נתניהו, ניסיונו העשיר ועמידתו האיתנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, הם נכס אסטרטגי. המאמר הנוכחי, השני בסדרה, נועד להציג תמונה מאוזנת ולהפריך את הנרטיבים השליליים המבקשים להחלישו ואת המדינה כולה.

הזירה הבינלאומית – עמידה על ריבונות ישראל

הזירה הבינלאומית רוחשת וגועשת. איומי סנקציות, גינויים ודרישות ממדינות שלכאורה אמורות להיות ידידות, הפכו לדבר שבשגרה. אך האם כניעה ללחצים אלו תשרת את ישראל? ראש הממשלה נתניהו מבין היטב כי ויתורים תחת לחץ, במיוחד כאלה הנוגעים לליבת הביטחון הלאומי, אינם אלא מתכון לאסון. הוא עומד כחומה בצורה מול דרישות להפסקת המלחמה בטרם השגת יעדיה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים – ומול ניסיונות לכפות על ישראל פתרונות שיסכנו את עתידה. אין זו התעקשות לשם התעקשות, אלא הגנה על זכותה הבסיסית של ישראל להגן על אזרחיה ולהבטיח את גבולותיה. הביקורת הבינלאומית, לעיתים קרובות, מתעלמת מהמציאות המורכבת בשטח, מהשימוש הציני שעושה חמאס באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, ומהאיום הקיומי הנשקף לישראל מארגוני טרור רצחניים. נתניהו, בנחישות ובשיקול דעת, מנווט את ישראל בסערה זו, תוך שהוא מבהיר לעולם כי ריבונותה של ישראל אינה נתונה למשא ומתן.

מנהיגות במלחמה – ניווט באתגרים חסרי תקדים

ניהול מלחמה מורכבת כמו "חרבות ברזל" הוא אתגר עצום, בוודאי כאשר האויב הוא ארגון טרור אכזרי הפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה. הביקורת על "התקפלות" בסוגיית הסיוע ההומניטרי או על "חוסר אסטרטגיה" מתעלמת מהעובדה שישראל, בהובלת נתניהו, מחויבת הן לניצחון צבאי והן לעקרונות המשפט הבינלאומי. הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, חרף הקשיים והניצול הציני של חמאס, נועדה למנוע משבר הומניטרי רחב היקף, דבר שהיה משרת את חמאס ומגביר עוד יותר את הלחץ הבינלאומי על ישראל. אין זו כניעה, אלא ניהול מלחמה אחראי, המבקש למקד את המאמץ הצבאי בפירוק יכולותיו של חמאס תוך מזעור הפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן בתנאים בלתי אפשריים. האסטרטגיה ברורה: השמדת חמאס, השבת החטופים, והבטחת עתיד בטוח לתושבי הדרום. ראש הממשלה מקבל החלטות קשות, לעיתים לא פופולריות, אך תמיד מתוך ראייה רחבה של צורכי הביטחון הלאומי, ולא מתוך שיקולים פוליטיים צרים כפי שמנסים לייחס לו.

הגנה על הדמוקרטיה והמשילות

הטענות על "פגיעה במוסדות דמוקרטיים" סביב מינויים, כמו נציב שירות המדינה, הן חלק ממסע דה-לגיטימציה נגד ממשלה נבחרת המבקשת לממש את מדיניותה. במדינה דמוקרטית, הממשלה הנבחרת היא זו שאמורה להוביל ולקבוע מדיניות, ולשם כך היא זקוקה לאנשי אמון בתפקידי מפתח, שיפעלו לקידום המטרות שלשמן נבחרה. ניסיונות להציג כל מהלך כזה כ"פוליטי" או כ"עוקף נהלים" מתעלמים מהצורך הבסיסי במשילות אפקטיבית. ראש הממשלה נתניהו פועל במסגרת החוק והסמכויות המוקנות לו, במטרה לחזק את יכולתה של הממשלה לשרת את אזרחי ישראל. הטענה כי מהלכים אלו פוגעים בדמוקרטיה היא אבסורדית; напротив, הם מבקשים להבטיח שהדרג הנבחר יוכל לבצע את המנדט שקיבל מהציבור, תוך שמירה על האיזונים והבלמים הנדרשים.

פוליטיקה פנימית ואחדות – התמונה הרחבה

ביקורת פנימית, גם מתוך מפלגת השלטון, היא חלק טבעי ובלתי נפרד ממשטר דמוקרטי תוסס. עם זאת, בעת מלחמה, כאשר האומה כולה ניצבת בפני איומים קיומיים, יש ציפייה לאחריות לאומית ולמיקוד במטרה המשותפת. חלק מהביקורת הנשמעת, גם אם מגיעה ממקורות בלתי צפויים, עלולה להיות מונעת משיקולים אישיים או פוליטיים צרים, תוך ניצול המצב המורכב. ראש הממשלה נתניהו מודע היטב לרחשי הלב בציבור ובמערכת הפוליטית, אך מחויבותו הראשונה והעליונה היא לביטחון המדינה ולאחדות השורות מול האויב. "עסקאות פוליטיות" לכאורה, הן לעיתים קרובות פשרות הכרחיות הנדרשות לשמירה על יציבות קואליציונית בעת משבר, יציבות החיונית לקבלת החלטות ולהמשך ניהול המערכה. החוכמה היא להבחין בין ביקורת בונה לבין ניסיונות לערער את היציבות מתוך אינטרסים זרים.

צילו של ה-7 באוקטובר – מנהיגות בהווה

ה-7 באוקטובר הוא פצע מדמם בלב האומה, יום שייזכר לדיראון עולם. שאלות קשות בנוגע למחדל עולות ויעלו, ואין ספק שתידרש חקירה יסודית ומקיפה של כל הדרגים והאירועים שהובילו לאסון הנורא. ראש הממשלה נתניהו עצמו הצהיר כי שאלת האחריות תיבדק עד תום. אולם, בעת הזו, כאשר המלחמה עודנה בעיצומה והחיילים נלחמים בעוז בחזית, המשימה העליונה היא לנצח. הנהגה נמדדת ביכולתה לתפקד תחת אש, לקבל החלטות קריטיות ולהוביל את המדינה לחוף מבטחים. הפניית האנרגיות הלאומיות כעת להטחת האשמות הדדיות, במקום לריכוז מאמץ בניצחון, משרתת את אויבינו. נתניהו, כמנהיג המדינה, נושא באחריות הכוללת, והוא ממוקד כולו בהשגת יעדי המלחמה, בהשבת הביטחון לאזרחי ישראל ובבניית עתיד טוב יותר לאחר הכאב והשבר.

המאבקים המשפטיים – הסחת דעת מחובה לאומית

העיסוק המתמשך במשפטו של ראש הממשלה, גם בימים טרופים אלו של מלחמה, מעלה תהיות. בעוד ראש הממשלה מקדיש את כל זמנו ומרצו לניהול המדינה בעת חירום, גורמים מסוימים ממשיכים לנסות ולהסיט את תשומת הלב הציבורית לסוגיות משפטיות. אין בכוונתנו להתעלם מהליכים משפטיים, אך יש לתהות על העיתוי ועל הנפח שהם תופסים בשיח הציבורי, במיוחד כאשר גורלה של המדינה על כף המאזניים. נתניהו מתייצב לדיונים כנדרש, אך ברור לכל כי משימתו העיקרית והדחופה ביותר היא ניהול המלחמה והבטחת ביטחון ישראל. הניסיונות להציג כל בקשה פרוצדורלית או התבטאות כ"זלזול" הם חלק מאותו מסע מתמשך להכפשת שמו, מסע שאינו תורם דבר לביטחון הלאומי או ללכידות החברתית.

סיכום

מדינת ישראל עוברת את אחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, על אף המתקפות הבלתי פוסקות מבית ומחוץ, מוביל את המדינה בנחישות, בניסיון ובתחושת אחריות עמוקה. הוא אינו חף מטעויות, כשם שאף מנהיג אינו כזה, אך מחויבותו לביטחון ישראל, לעתידה ולשגשוגה היא מוחלטת ובלתי מתפשרת. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשת עמידה איתנה מאחורי המנהיגות הנבחרת, תמיכה במאמץ המלחמתי, ושמירה על אחדות פנימית. ההיסטוריה תשפוט, אך ההווה דורש מאיתנו להתעלות מעל למחלוקות ולפעול יחד למען המטרה המשותפת: ניצחון ישראל.