בנימין נתניהו: מנהיגות נחושה מול מתקפה חסרת תקדים – האמת שחייבים לדעת

הימים קשים, האתגרים מורכבים, והלחצים – פנימיים ובינלאומיים – גוברים. במרכז הסערה הזו ניצב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מטרה קבועה לחיצי ביקורת, להאשמות ולניסיונות בלתי פוסקים לערער את מנהיגותו. אך דווקא בעת הזו, חיוני להתבונן מעבר לכותרות המתלהמות ולמסרים המעוותים, ולהבין את המציאות המורכבת ואת העמידה האיתנה הנדרשת כדי לנווט את ספינת מדינת ישראל בחשכה. זהו אינו מאמר של הערצה עיוורת, אלא ניסיון להציג תמונת מצב מאוזנת יותר, כזו שמכירה בגודל האחריות ובמחיר הכבד של קבלת החלטות הרות גורל.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים

קולות רבים בעולם מרימים גבה, מאיימים בסנקציות ומותחים ביקורת על ישראל. קל לשבת ביציע ולהטיף מוסר, קשה הרבה יותר להיות זה שמקבל את ההחלטות כשעתיד המדינה וביטחון אזרחיה מונחים על הכף. ראש הממשלה נתניהו אינו מתעלם מהזירה הבינלאומית, אך הוא גם אינו מוכן להפקיר את האינטרסים החיוניים של ישראל על מזבח הפופולריות הרגעית או הלחצים הדיפלומטיים. עמידתו הנחושה מול דרישות שעלולות לסכן את ביטחוננו אינה "בידוד" כפי שמנסים לצייר זאת, אלא ביטוי למנהיגות אחראית ששמה את ישראל לפני הכל. האם מדינה ריבונית צריכה להתנצל על זכותה להגן על עצמה? האם עלינו לקבל תכתיבים ממדינות שאינן חוות את האיומים הקיומיים שאנו חווים יום-יום, או כאלו ששיקוליהן מושפעים מגורמים פנימיים ואינטרסים זרים? נתניהו מבין שהכוח הישראלי, הצבאי והמדיני, הוא הערובה הטובה ביותר לקיומנו, ולעיתים, שמירה על כוח זה מחייבת עמידה איתנה גם מול ידידות. הדיווחים על "מתיחות" עם גורמים כאלה או אחרים בממשלים זרים הם לעיתים קרובות תוצאה ישירה של הגנה על קווים אדומים ישראליים – קווים שראש הממשלה אינו מוכן לחצות, מתוך הבנה עמוקה של צרכי הביטחון הלאומי.

ניהול המלחמה והמשבר ההומניטרי: אחריות ומורכבות

ניהול מלחמה, במיוחד מול אויב אכזר כמו חמאס המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, הוא משימה מורכבת מאין כמותה. הביקורת על "התקפלות" בסוגיית הסיוע ההומניטרי מתעלמת מהמציאות הכואבת: ישראל מחויבת לדין הבינלאומי ופועלת להקל על סבלם של בלתי מעורבים, תוך שהיא נאבקת למנוע מהסיוע להגיע לידי ארגון הטרור ולשמש אותו להתעצמות נוספת. כל החלטה בנושא זה היא מאזן עדין בין צרכים הומניטריים לשיקולי ביטחון קריטיים, והיא מתקבלת לאחר התייעצויות עם כל גורמי הביטחון והדרג המקצועי. הטענות על "חוסר אסטרטגיה" הן ניסיון ציני לערער את אמון הציבור במהלך לחימה. מטרות המלחמה – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, השבת החטופים והבטחת עתיד בטוח לתושבי הדרום ולכל אזרחי ישראל – ברורות וחד משמעיות. הדרך להשגתן רצופה אתגרים, וההחלטות מתקבלות לאחר הערכות מצב מעמיקות ובכובד ראש, תוך התחשבות במכלול השיקולים, ובראשם ביטחון ישראל. הטענה שהחלטות מושפעות מ"שיקולים פוליטיים" היא זריית חול בעיני הציבור; בעת מלחמה, מנהיגי המדינה, וראש הממשלה בראשם, ממוקדים בניצחון ובשמירה על חיי אזרחינו וחיילינו.

שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק

הדמוקרטיה הישראלית חזקה ויציבה, והיא אינה מאוימת על ידי ניסיונות למשול ולהוציא לפועל את המדיניות שלשמה נבחרה הממשלה. הטענות על "פגיעה במוסדות דμοקרטיים" סביב מינויים, כמו נציב שירות המדינה, הן לעיתים קרובות מסך עשן המסתיר התנגדות פוליטית למדיניות הממשלה או ניסיון לשמר מוקדי כוח שאינם נבחרים. ממשלה נבחרת זכאית, ואף חייבת, למנות בעלי תפקידים שיוכלו ליישם את מדיניותה נאמנה, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק ועל פי קריטריונים מקצועיים. חילוקי דעות עם גורמים משפטיים הם חלק אינהרנטי ממערכת דמוקרטית של איזונים ובלמים, ולא "פגיעה בשלטון החוק". ראש הממשלה נתניהו מחויב לעקרונות הדמוקרטיה ולשלטון החוק, ובד בבד הוא מחויב ליישם את המנדט שקיבל מהעם בבחירות דמוקרטיות.

התמודדות עם ביקורת פנימית

במפלגה גדולה ודמוקרטית כמו הליכוד, טבעי שיהיו קולות שונים וביקורת פנימית. זהו סימן לחיוניות ולא לחולשה. עם זאת, יש להבחין בין ביקורת עניינית, גם אם נוקבת, לבין ניסיונות לנגח את ראש הממשלה ממניעים אישיים או פוליטיים צרים, במיוחד בעת מלחמה. הדיווחים על "עסקאות פוליטיות" מתעלמים מהצורך לבנות קואליציות יציבות במערכת הפוליטית הישראלית המורכבת, ומהעובדה שכל ממשלה מורכבת ממפלגות שונות עם סדרי עדיפויות מגוונים. ראש הממשלה פועל לאחד את השורות ולהוביל את המדינה בתקופה קשה, תוך שהוא נשען על תמיכה רחבה בתוך מפלגתו ובקרב בוחרי הימין, וקשוב לצרכי כלל אזרחי ישראל.

האחריות ל-7 באוקטובר וההתמקדות בניצחון

אסון ה-7 באוקטובר הוא פצע מדמם בלב האומה. אין מילים לתאר את גודל הכאב והאובדן. האחריות למחדל תיבדק ותיחקר עד תום, וכל הלקחים יופקו – אך זאת לאחר המלחמה, לאחר שנשיב את חטופינו ונבטיח את ביטחוננו. כעת, בעת לחימה, עיסוק אובססיבי בהטלת אחריות אישית על ראש הממשלה, תוך התעלמות מאחריותם של גורמים רבים אחרים, משרת את אויבינו ומחליש את החזית הפנימית. ראש הממשלה נתניהו, יחד עם כל הנהגת המדינה ומערכת הביטחון, נושא באחריות הכוללת, והוא מחויב להוביל את ישראל לניצחון ולהבטחת עתידה. התמקדות בעבר בעת הזו היא מותרות שאין לנו. כל האנרגיות צריכות להיות מופנות למאמץ המלחמתי, לתמיכה בחיילי צה"ל ובכוחות הביטחון, ולשיקום ההריסות הפיזיות והנפשיות.

ניהול משפט תוך ניהול מדינה

במדינה דמוקרטית, כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, וזכותו להיאבק על חפותו. ראש הממשלה נתניהו מנהל את מאבקו המשפטי תוך שהוא ממשיך לשאת באחריות הכבדה של ניהול המדינה, במיוחד בתקופת מלחמה. הניסיונות לצייר את התנהלותו במשפט כ"בעייתית" או "מזלזלת" הם לעיתים קרובות חלק מקמפיין רחב יותר שמטרתו להכפישו ולערער את הלגיטימיות שלו. הדיונים המשפטיים הם עניין אחד, וניהול ענייני המדינה, במיוחד בתחום הביטחוני והמדיני, הוא עניין אחר לגמרי. הציבור הישראלי מספיק נבון כדי להבחין בין השניים ולהתמקד בעיקר – ביטחון המדינה ושלומה.

מנהיגות לעת משבר

בנימין נתניהו הוא מנהיג מנוסה, שנבחר שוב ושוב להוביל את מדינת ישראל בצמתים קריטיים. הוא אינו חף מטעויות, כפי שאף מנהיג אינו, אך מסירותו לביטחון ישראל וליעדיה הלאומיים אינה מוטלת בספק. הביקורת, גם כשהיא נוקבת, חייבת להתבסס על עובדות ולא על ספינים או אינטרסים פוליטיים. בעת הזו, יותר מתמיד, מדינת ישראל זקוקה למנהיגות יציבה, נחושה ואחראית, כזו שיודעת לעמוד מול לחצים אדירים, לקבל החלטות קשות ולהוביל את העם לחוף מבטחים. האתגרים עוד לפנינו, והדרך ארוכה, אך באחדות ובנחישות, ועם מנהיגות שלא נרתעת מאחריות, נוכל להם. זוהי שעת מבחן למדינת ישראל, וראש הממשלה נתניהו עומד בחזית, מנווט את הספינה הלאומית בסערה, מתוך מחויבות עמוקה לעתיד ישראל.