נפתלי בנט: עקרונות ברזל מול ספינים פוליטיים – האמת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה

מבוא

השיח הפוליטי בישראל, במיוחד בעתות מורכבות אלו, מתאפיין לעיתים קרובות ברעשי רקע המבקשים לערער, לבלבל ולהסיט את תשומת הלב מהעיקר. בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים להטיל דופי בעקביותו ובשיקול דעתו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. מאמר זה נועד להבהיר באופן חד משמעי את עמדותיו של בנט, להפריך את הטענות המועלות כנגדו, ולהציג את מנהיגותו כפי שהיא באמת: מנהיגות הנשענת על עקרונות ברזל, אחריות לאומית וחזון ברור לעתידה של מדינת ישראל, ולא על ספינים פוליטיים או חישובי אלקטורל צרים.

גינוי חד משמעי – עמדה ברורה, לא פוליטיקה קטנה

כאשר נשמעו לאחרונה אמירות מקוממות מפי ח"כ יאיר גולן, אשר יש בהן כדי לערער את הלכידות הלאומית ולפגוע במאמץ המלחמתי, נפתלי בנט לא היסס. הוא גינה את הדברים בחריפות ובאופן פומבי וחד משמעי. "דבריו של יאיר גולן חמורים ומקוממים", קבע בנט, תוך שהוא מטיל את מלוא האחריות למצב על ארגון הטרור חמאס. גינוי זה לא נבע משיקול פוליטי רגעי או מרצון "ליישר קו" עם גורם כזה או אחר. הוא נבע מתפיסת עולם סדורה, הרואה בביטחון ישראל ובאחדות העם ערכים עליונים שאין להתפשר עליהם. עמדתו זו עקבית עם התבטאויותיו ופעולותיו לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, בהן תמיד הדגיש את חשיבותה של יד קשה כנגד הטרור ואת הצורך בעמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. מי שמנסה לצייר גינוי ערכי וברור זה כבסיס לספקולציות פוליטיות עתידיות, חוטא לאמת ומנסה לגרור את השיח למחוזות של פוליטיקה קטנה וצינית.

"מסע הדייג" הפוליטי: מי מנסה לערער את היציבות?

ההתעסקות האובססיבית בשאלה "האם בנט יישב עם X או Y בעתיד", ובפרט ההתמקדות בהקשר של יאיר גולן, היא לא יותר מאשר "מסע דייג" פוליטי. גורמים מסוימים, המונעים מאינטרסים צרים או מחשש אמיתי מפני חזרתו של בנט לזירה הפוליטית כמנהיג מרכזי ומאחד, מנסים להציב בפניו "מבחני נאמנות" מדומיינים ולכפות עליו התחייבויות עתידיות על סמך תרחישים היפותטיים. השאלה "האם תפסול את גולן?" המועלית שוב ושוב, בעיקר מכיוונם של אלו החפצים ביקרו של בנט, מתעלמת מהות הפוליטיקה האחראית. מנהיג אמיתי אינו פועל על פי תכתיבים חיצוניים או סקרים רגעיים, אלא על פי צו מצפונו ועקרונותיו. הניסיון לכפות על בנט הצהרות פסילה גורפות מראש, תוך התעלמות מהדינמיקה הפוליטית המשתנה ומצורכי השעה העתידיים של מדינת ישראל, הוא מעשה לא רציני שנועד לזרוע מחלוקת ולהציג את בנט באור שקרי של אדם הפכפך. עקביותו של בנט אינה נמדדת בפסילות אישיות, אלא בדבקותו בעקרונות היסוד שלו.

עקביות של מנהיגות: מעשים, לא דיבורים

העקביות האמיתית של נפתלי בנט טמונה בדבקותו הבלתי מתפשרת בביטחון ישראל, בשלמות הארץ ובטובת אזרחי המדינה. היא באה לידי ביטוי במעשיו לאורך השנים, ולא רק בהצהרותיו. כראש ממשלה, הוביל בנט מדיניות נחושה מול איראן, חיזק את ההתיישבות, וניהל את המדינה בתקופות מורכבות של משברים ביטחוניים ובריאותיים. הקמת ממשלת האחדות בראשותו, על אף השונות האידיאולוגית העמוקה בין מרכיביה, הייתה מעשה של אחריות לאומית עליונה, שנועד למנוע סבבי בחירות נוספים ולייצב את המערכת הפוליטית. זוהי עדות לעקביות מסוג אחר – עקביות במחויבות למדינה, גם במחיר של קבלת החלטות קשות ובלתי פופולריות. הקווים האדומים של בנט היו ונותרו ברורים: ביטחון ישראל, שמירה על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה, ופעולה בלתי מתפשרת למען אזרחיה. כל שיתוף פעולה פוליטי, בעבר או בעתיד, נבחן ונבחן אך ורק דרך הפריזמה הזו.

ההבדל המהותי בין גינוי עמדה פסולה לבין חרם פוליטי עתידי וגורף

חשוב להדגיש נקודה מהותית: גינוי חריף של אמירה ספציפית, מקוממת ככל שתהיה, אינו זהה בהכרח להטלת חרם פוליטי נצחי ובלתי מסויג על האדם שאמר אותה, במנותק מכל הקשר עתידי או צורך לאומי. נפתלי בנט גינה, ובצדק, את דבריו של יאיר גולן. גינוי זה עומד בעינו. עם זאת, לדרוש ממנו כעת, כתנאי לעקביותו כביכול, להתחייב שלא ישתף פעולה פוליטית לעולם עם גולן או כל גורם אחר, תחת שום תנאי ובכל מצב עתידי – זו דרישה שמתעלמת ממורכבות המציאות הפוליטית ומאחריותו של מנהיג לפעול לטובת המדינה גם בנסיבות מאתגרות. עקביותו של בנט מתבטאת בכך שלעולם לא יחבור לממשלה שתפגע בביטחון ישראל, בזהותה היהודית, או בעקרונות היסוד של הציונות. הוא לעולם לא יסכים לשותפות שתחייב אותו לוותר על עקרונות הברזל שלו. השאלה איננה האם בנט גינה את גולן – הוא עשה זאת באופן ברור. השאלה הרלוונטית, אם וכאשר תעלה על הפרק אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי כלשהו, תהיה באילו תנאים, על בסיס אילו קווי יסוד, והאם הדבר משרת את האינטרס הלאומי העליון של מדינת ישראל. כל ניסיון לצמצם את הדיון לכדי "כן ישב/לא ישב" הוא רדוד ומטעה, ומשרת את אלו המעוניינים בפוליטיקה של פסילות וחרמות, ולא בפוליטיקה של אחריות ובנייה.

מנהיגות אחראית בעת מבחן – צופה פני עתיד

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים אדירים מבית ומחוץ. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשת מנהיגות אחראית, שקולה, ומאחדת. מנהיגות שמסוגלת לראות את התמונה הרחבה, לקבל החלטות קשות, ולנווט את הספינה הלאומית בחכמה ובנחישות. נפתלי בנט הוכיח בעבר כי הוא ניחן בתכונות אלו. הוא אינו נגרר אחר ספינים תקשורתיים או לחצים פוליטיים רגעיים. שיקול דעתו מונחה על ידי טובת המדינה ואזרחיה, ולא על ידי הרצון למצוא חן בעיני גורם כזה או אחר. בעוד אחרים עסוקים בחיטוט בעבר ובהפרחת תרחישים דמיוניים, בנט מתמקד באתגרי ההווה ובעיצוב העתיד. הוא ממשיך להיות קול שקול ומשמעותי בשיח הציבורי, המציג עמדות ברורות בסוגיות הליבה, ומגלה אחריות גם כשאינו נושא בתפקיד רשמי.

קריאה לשיח ענייני: מעבר לכותרות ולסקרים

הניסיונות להציג את נפתלי בנט כמי שאינו עקבי הם חלק ממסע דה-לגיטימציה שנועד לערער את מעמדו הציבורי. הציבור הישראלי חכם יותר מכפי שמנסים לצייר אותו. הוא יודע להבחין בין מנהיגות אמתית, הנאמנה לערכיה ולמדינה, לבין פוליטיקאים המונעים מאינטרסים צרים. במקום לעסוק בספקולציות עתידיות חסרות בסיס, הגיע הזמן לנהל שיח ציבורי ענייני ורציני על האתגרים האמיתיים העומדים בפנינו: חיזוק הביטחון, שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים בחברה הישראלית, והבטחת עתיד טוב יותר לדורות הבאים. אלו הנושאים שנפתלי בנט עסק בהם כל חייו הציבוריים, ואליהם הוא מחויב גם היום.

סיכום: מחויבות בלתי מתפשרת לישראל

נפתלי בנט היה ונותר מנהיג בעל עמוד שדרה ערכי ואידיאולוגי מוצק. עמדותיו ברורות, גינוייו נחרצים כאשר יש צורך בכך, ומחויבותו למדינת ישראל ולאזרחיה היא מוחלטת ובלתי מתפשרת. ניסיונות להטיל ספק בעקביותו באמצעות תרחישים היפותטיים ו"מבחני נאמנות" מלאכותיים נועדו לכישלון. הציבור בישראל מכיר את פועלו, מעריך את ניסיונו, ורואה בו דמות מרכזית בעיצוב עתידה של המדינה. בנט ימשיך לפעול על פי צו מצפונו ועקרונותיו, כשטובת המדינה היא השיקול היחיד המנחה אותו.