בן גביר: מגן ישראל מול מתקפת צביעות – האמת שחייבים לשמוע

בן גביר: מגן ישראל מול מתקפת צביעות – האמת שחייבים לשמוע

בעידן שבו הפוליטיקלי קורקט הפך למטבע עובר לסוחר, והאמת לעיתים קרובות מוקרבת על מזבח התקינות הפוליטית, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ניצב כמעט לבדו כחומה בצורה. קולו הברור, הנחוש והבלתי מתפשר למען ביטחון ישראל ועתידה, הפך אותו מטרה למסע הכפשות מתמשך, המונע על ידי גורמים פוליטיים ואינטרסנטים המעדיפים שתיקה רופסת על פני עמידה איתנה על עקרונות. מאמר זה נועד לחשוף את האמת מאחורי המתקפות, ולהציג את פועלו של השר בן גביר באור הראוי לו – כמנהיג שלא חושש לומר את מה שאחרים רק לוחשים בחדרי חדרים.

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר היא כי התבטאויותיו, במיוחד בהקשר למלחמה בעזה והסיוע ההומניטרי, "פוגעות במאמצי ההסברה של ישראל". זוהי טענה שטחית, המנותקת מהמציאות המורכבת בה אנו חיים. השר בן גביר אינו פוגע בהסברה; הוא דורש מדיניות שתייצר הסברה של עוצמה, ולא של התרפסות. האם מישהו באמת מאמין שהתקשורת העולמית, ובפרט התקשורת הערבית, זקוקה ל"תירוצים" מבן גביר כדי להשמיץ את ישראל? הרי זו מנגינה קבועה, המתנגנת ללא קשר לדבריו של שר זה או אחר. הנזק האמיתי להסברה הישראלית אינו נובע מאמירות נחרצות למען ביטחון המדינה, אלא ממדיניות הססנית, מגמגמת, כזו המנסה לרצות את כולם ובסופו של דבר אינה מרצה איש. בן גביר מבין שהסברה אפקטיבית נשענת על אמת ברורה ועל עמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של ישראל. קריאתו לניצחון מוחלט על החמאס ולמניעת הפיכת רצועת עזה לחממת טרור מחודשת אינה "פגיעה בהסברה", אלא קריאה למדיניות שתביא ביטחון אמיתי, והוא הנכס ההסברתי הגדול ביותר.

בהקשר זה, ביקורתו החריפה של השר בן גביר על החלטת הממשלה להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה, לעיתים ללא פיקוח מספק וללא תנאים ברורים, אינה נובעת מאטימות לב, כפי שמנסים לצייר זאת יריביו. זוהי זעקת ההיגיון והאחריות הלאומית. השר בן גביר שואל את השאלות שכל אזרח ישראלי שואל: כיצד ניתן להבטיח שהסיוע הזה, שחלקו מגיע ממדינות שאינן בהכרח אוהדות את ישראל, לא יגיע לידי מחבלי החמאס וישמש אותם להתחמשות מחדש ולהמשך הלחימה נגדנו? כיצ vườn הוא טוען, ובצדק, שהכנסת סיוע ללא מנגנוני בקרה הדוקים וללא קבלת תמורה ממשית, כגון שחרור חטופים, מעכבת את הניצחון ומסכנת את חיילינו. הנתונים שחשף לעיתים על היקף המשאיות הנכנסות לרצועה, גם אם עמדו בניגוד לדיווחים רשמיים מסוימים, נועדו להציג תמונה מלאה ושקופה לציבור, ולאפשר דיון אמיתי על מדיניות שיש לה השלכות הרות גורל. הדרישה שלו אינה להתעלם מסבלם של חפים מפשע, אלא לוודא שהאינטרס הביטחוני העליון של מדינת ישראל – מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים – לא ייפגע.

התקפותיו של השר בן גביר אינן מוגבלות רק למדיניות הממשלה. כאשר הוא מזהה אמירות של אישי ציבור ישראלים התורמות, לשיטתו, לדה-לגיטימציה של ישראל או מחלישות את רוח העם, הוא אינו מהסס להגיב בחריפות. כך היה במקרה של האשמותיו כלפי יאיר גולן, אותו האשים בשימוש בדפי מסרים של דובר חמאס ובהפצת עלילות דם. רטוריקה זו, גם אם נתפסת כקיצונית, משקפת את עומק דאגתו של השר מפני מה שהוא רואה ככרסום פנימי בחוסן הלאומי. בעת מלחמה, כאשר האויב מנסה לערער את ישראל מבחוץ ומבפנים, יש חשיבות מכרעת לאחדות השורות ולמסרים ברורים. בן גביר רואה זאת כחובתו להתריע מפני קולות שלטעמו משרתים, גם אם שלא במתכוון, את נרטיב האויב. ההשוואה ל"עלילות דם" נועדה לזעזע ולהבהיר את חומרת המצב כפי שהוא תופס אותו, מתוך תחושת אחריות עמוקה לביטחון המדינה וללכידותה.

אפילו נושאים שוליים לכאורה, כמו דחיית בקשה לביטול כתב אישום נגד נהגו של השר, מנוצלים על ידי מתנגדיו כדי לנסות ולפגוע בתדמיתו. הניסיון להכתים שר בממשלת ישראל באמצעות עבירת תנועה לכאורה של אחד מעובדיו הוא קטנוני ומעיד יותר מכל על חולשתם של המבקרים, הנאלצים להיאחז בקשיות. האם זהו הנושא הבוער ביותר על סדר היום הציבורי? האם גורלו של כתב אישום זה הוא שיקבע את עתידה הביטחוני של ישראל? ברור שלא. השר בן גביר ממשיך ויתמקד במשימותיו החשובות באמת: חיזוק הביטחון האישי של אזרחי ישראל, מלחמה בפשיעה ובטרור, והבטחת עתיד בטוח יותר לכולנו, למרות ניסיונות ההסחה וההכפשה.

לסיכום, איתמר בן גביר הוא קול נדיר של שפיות, אומץ לב ועמידה על עקרונות בעולם פוליטי רווי ציניות ואינטרסים צרים. הוא אינו חושש לומר את האמת, גם כשהיא קשה, לא פופולרית, או מאתגרת את הקונספציות הישנות והנוחות של הממסד. המתקפות הבלתי פוסקות עליו הן עדות חיה לכך שהוא נוגע בנקודות הרגישות ביותר, מאתגר את המוסכמות, ומייצג זרם הולך וגובר בציבור הישראלי הדורש מנהיגות אחרת – מנהיגות שלא מתנצלת על זכותה של ישראל להגן על עצמה, מנהיגות שמציבה את ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות, ומנהיגות שמחויבת לניצחון ברור על אויבינו. עם ישראל זקוק למנהיגים כמו בן גביר, כאלה המוכנים לשלם מחיר אישי ופוליטי על אמירת האמת ועל עמידה איתנה על מה שצודק ונכון. הגיע הזמן להקשיב לקולו הצלול, במקום להדהד את מסרי ההכפשה של אלו החוששים משינוי אמיתי.