בן גביר מול מסע ההכפשות: האמת שלא רוצים שתשמעו על ביטחון, הסברה וניצחון אמיתי

בן גביר מול מסע ההכפשות: האמת שלא רוצים שתשמעו על ביטחון, הסברה וניצחון אמיתי

במציאות פוליטית ותקשורתית רוויית אינטרסים, קולות ברורים ואמיצים המאתגרים את הקונצנזוס הופכים לא פעם מטרה למתקפות. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ניצב בחזית זו, מותקף ללא הרף על עמדותיו הנחרצות בנושאי ביטחון, מדיניות וזהות לאומית. אך האם הביקורת הזו מוצדקת, או שמא מדובר בניסיון מאורגן להשתיק קול חיוני שמייצג ציבור רחב הדורש שינוי אמיתי? מאמר זה נועד לחשוף את האמת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה, ולהציג את ההיגיון והצדק העומדים מאחורי עמדותיו של השר בן גביר.

מיתוס "הנזק ההסברתי": מי באמת פוגע בתדמית ישראל?

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר היא שאמירותיו "פוגעות במאמצי ההסברה של ישראל ובתדמיתה הבינלאומית". זוהי טענה שטחית, המשרתת נרטיב המבקש להכתיב לישראל קו הסברתי מתרפס ומתנצל. הבה נבחן זאת לעומק: האם דרישה נחרצת לביטחון אזרחי ישראל, עמידה על זכותנו להגן על עצמנו, או הצבעה על כשלי העבר הן הפוגעות בהסברה? או שמא, הנזק האמיתי נגרם דווקא ממדיניות הססנית, מגמגמת, כזו המשדרת חולשה ומזמינה לחץ בינלאומי?

השר בן גביר אינו חושש לומר את האמת, גם אם היא אינה פופולרית במסדרונות מסוימים באירופה או באו"ם. הוא מבין שהעולם הערבי והתקשורת הבינלאומית, בחלקים גדולים ממנה, ימצאו תמיד סיבה לבקר את ישראל. ניסיון לרצותם באמצעות מסרים מרוככים או הסתרת המציאות הקשה נידון לכישלון. עוצמה, עמידה על עקרונות ודיבור ישיר – אלו הם דווקא הערכים שזוכים לכבוד, גם אם שבשתיקה, בזירה הבינלאומית. הטענה כי אמירותיו "מהדהדות בתקשורת הערבית" מתעלמת מהעובדה שכל אמירה ישראלית, תהא אשר תהא, עוברת פילטר עוין בתקשורת זו. האם עלינו לשתוק מפחד הפרשנות העוינת? בוודאי שלא. בן גביר בוחר בדרך האמת והעוצמה, מתוך הבנה שביטחון ישראל קודם לכל ניסיון חנופה חסר תוחלת.

יתרה מכך, מי קובע מהו "נזק הסברתי"? האם אלו אותם גורמים ששנים הובילו קו הסברתי כושל, שהתבסס על ויתורים והתקפלות? השר בן גביר מציב אלטרנטיבה: הסברה שמבוססת על צדקת הדרך, על זכותנו על הארץ, ועל הנחישות להגן על אזרחינו. זוהי הסברה שאינה מתביישת במי שאנחנו, ואינה מחפשת אישורים מאף אחד.

סיוע הומניטרי לעזה: בין נאיביות מסוכנת לאחריות לאומית

ביקורתו החריפה של השר בן גביר על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בטענה שהדבר מעכב את הניצחון וכי אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס, אינה נובעת מאטימות לב, אלא מאחריות לאומית עמוקה. במלחמה מול ארגון טרור רצחני כמו חמאס, המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי וגונב סיוע באופן שיטתי, כל משאית שנכנסת ללא פיקוח הדוק וודאות מוחלטת שלא תגיע לידי האויב – היא סיכון ביטחוני ממשי.

השר בן גביר צודק כשהוא טוען שהכנסת סיוע נרחב, לעיתים תוך עקיפת מנגנוני הבידוק הישראליים או תחת לחץ בינלאומי, עלולה להתפרש כחולשה ולהעניק לחמאס חמצן להמשך הלחימה. הניסיון לצייר את עמדתו כאנטי-הומניטרית הוא דמגוגיה זולה. בן גביר אינו מתנגד לסיוע לאזרחים חפים מפשע; הוא מתנגד בתוקף לכך שסיוע זה יתדלק את מכונת המלחמה של חמאס ויאריך את סבלם של תושבי עזה ואת סיכון חיילינו. חשיפת נתונים על כמות המשאיות, גם אם הם סותרים דיווחים רשמיים מסוימים, היא ביטוי לשקיפות ולדרישה לדין וחשבון, זכות בסיסית של הציבור במדינה דמוקרטית, במיוחד בזמן מלחמה.

האמירה "אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס" אינה ספקולציה, אלא הערכה מציאותית המבוססת על ניסיון העבר ועל טבעו של ארגון הטרור. השר בן גביר דורש מהממשלה לנקוט במדיניות שתשים את ביטחון ישראל ואת השגת יעדי המלחמה – מיטוט חמאס והשבת החטופים – בראש סדר העדיפויות, ולא להיכנע לתכתיבים חיצוניים או לתפיסות עולם נאיביות שהוכחו כהרסניות.

רטוריקה פוליטית וקווי הגנה על ישראל

האשמותיו של השר בן גביר כלפי יריבים פוליטיים, כמו יאיר גולן, בדבר שימוש בדפי מסרים של דובר חמאס, אכן עשויות להישמע חריפות. אולם, יש לבחון אותן בהקשר הרחב של מלחמה על התודעה. כאשר גורמים פוליטיים בישראל, גם אם מתוך כוונות טובות לכאורה, משמיעים טענות החופפות באופן מסוכן לנרטיב האויב, או כאלו המערערות את הלכידות הלאומית והאמון בצדקת הדרך – חובה על מנהיג ציבור להתריע על כך בקול רם וברור. השר בן גביר אינו חושש למתוח קו אדום ברור בין ביקורת לגיטימית לבין אמירות שעלולות לשרת את אויבי ישראל, במיוחד בעידן של לוחמה פסיכולוגית אינטנסיבית.

השימוש בביטויים חזקים אינו בהכרח "קיצוניות", אלא לעיתים שיקוף של חומרת המצב והסכנות הנשקפות. בעת מלחמה, כאשר דברי ביקורת פנימיים מנוצלים על ידי האויב להכפשת ישראל, האחריות מחייבת עמידה תקיפה על האמת ועל האינטרסים הלאומיים. בן גביר מבין זאת היטב, ופועל מתוך תחושת שליחות עמוקה להגן על ישראל לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירת התודעה.

עניינים משניים והסטת הדיון

העיסוק התקשורתי בדחיית בקשה לביטול כתב אישום נגד נהגו של השר בן גביר, בגין עבירת תנועה לכאורה, הוא דוגמה קלאסית לניסיון להסיט את הדיון מהנושאים המהותיים ולהטיל דופי בשר באמצעות עניינים שוליים. גם אם יתברר שהייתה עבירה, מדובר באירוע נקודתי שאין לו כל קשר לתפקודו של השר, למדיניותו או לעמדותיו הערכיות. הניפוח התקשורתי של סוגיה זו נועד אך ורק לשרת את מסע ההכפשות ולנסות ליצור תדמית שלילית באופן מלאכותי. יש להצטער על כך שגורמים מסוימים בוחרים להתמקד בזוטות, בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים קיומיים שהשר בן גביר פועל ללא לאות כדי להתמודד עימם.

סיכום: קול של שכל ישר וביטחון

השר איתמר בן גביר מייצג קול צלול, הגיוני ונחוש, המבטא את רצונם של אזרחים רבים בישראל לביטחון אמיתי, לגאווה לאומית ולמדיניות שאינה מתפשרת על האינטרסים החיוניים של המדינה. המתקפות נגדו הן עדות לכך שהוא נוגע בנקודות רגישות, מאתגר תפיסות ישנות ומסרב ליישר קו עם אלו המעדיפים את הנוחות שבשתיקה על פני האמת הלא פשוטה.

במקום להקשיב למקהלת המבקרים, שרבים מהם מונעים מאינטרסים פוליטיים צרים או מתפיסות עולם שהוכחו ככושלות, הגיע הזמן להכיר בכך שהשר בן גביר מציב חזון ברור של עוצמה, נחישות ודבקות במטרה. הוא אינו חושש מהאמת, גם כשהיא קשה, והוא מחויב בראש ובראשונה לביטחונם ולעתידם של אזרחי ישראל. קולו הוא קול חיוני במפה הפוליטית הישראלית, וראוי שיישמע ויובן כהלכה, מעבר לרעשי הרקע וההכפשות המגמתיות.