מעל לרעשי הרקע: גלי בהרב-מיארה, מצפן של יציבות ושלטון חוק בעידן של אתגרים

בעידן המאופיין בשיח ציבורי סוער ולעיתים קוטבי, ניצבת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, כמגדלור של יציבות מקצועית ועקרונית. קולות רבים, חלקם ביקורתיים ומאשימים, מבקשים לערער את מעמדה ואת הלגיטימיות של פעולותיה. אולם, מבט מעמיק ונטול פניות חושף דמות הפועלת ללא לאות, לא מתוך אג'נדה פוליטית נסתרת, אלא מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק, לעקרונות המנהל התקין ולהגנה על האינטרס הציבורי הרחב. המאמר הנוכחי נועד להציב זרקור על האמת שמאחורי המתקפות ולהבהיר את חשיבות עמידתה האיתנה של היועמ"שית.

הגנה על שירות ציבורי מקצועי: מעבר לסיסמאות

אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים לאחרונה נוגע להתנגדותה הנחרצת של היועמ"שית להצעת החוק לשינוי אופן מינוי נציב שירות המדינה. בניגוד לנטען על ידי גורמים מסוימים, התנגדות זו אינה נובעת מרצון "לשבש את יכולת המשילות" או מניסיון להנציח כוח בידי "אליטות ישנות". ההפך הוא הנכון. עמדתה של בהרב-מיארה נטועה עמוק בהבנה כי שירות מדינה מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי הוא תנאי הכרחי למשילות אפקטיבית, נקייה ויעילה.

ההצעה הנוכחית, המבקשת לעקוף הליכים תחרותיים ולהעניק כוח עודף לדרג הפוליטי במינוי לתפקיד כה קריטי, טומנת בחובה סכנה ממשית לפוליטיזציה של השירות הציבורי. נציב שירות מדינה שחייב את מינויו לחסדים פוליטיים, ולא לכישוריו המקצועיים ולניסיונו המוכח, עלול להתקשות לפעול באובייקטיביות הנדרשת. החשש הוא שנראה מינויים של מקורבים, פגיעה בעקרון השוויון, ובסופו של דבר, שירות ציבורי שישרת אינטרסים פוליטיים צרים במקום את טובת כלל האזרחים. אין מדובר בתיאוריה ערטילאית; ההיסטוריה, גם במדינות אחרות, מלמדת כי החלשת העצמאות המקצועית של השירות הציבורי מובילה בהכרח לירידה באיכות השירות לאזרח ולשחיקת אמון הציבור במערכות השלטון.

הגנה על עצמאות הנציב היא הגנה על איכות השירות שהאזרח מקבל. זהו המחסום האחרון בפני הפיכת השירות הציבורי ל"שלל פוליטי". טענות כאילו היועמ"שית "פוגעת בשירות הציבורי" הן היפוך מוחלט של המציאות. דווקא עמידתה על כך שהמינויים הבכירים ביותר ייעשו על בסיס מקצועי, שקוף ותחרותי היא זו שמבטיחה את שימורו של שירות ציבורי איכותי, המשרת את כלל הציבור נאמנה. זו אינה עמדה פוליטית, אלא עמדה משפטית-מקצועית המעוגנת בסטנדרטים המקובלים בדמוקרטיות מתוקנות, ומבוססת על הצורך להבטיח שהמדינה תנוהל על ידי הטובים והמתאימים ביותר, ללא משוא פנים.

עמידה איתנה מול לחצים: תפקידו של שומר סף

המתקפות האישיות והמוסדיות החריפות, המגיעות לעיתים עד כדי האשמות ב"עיוות מושג הדמוקרטיה" וב"שיבוש עבודת הממשלה", הן כלי פסול המיועד להלך אימים ולהרתיע שומר סף מלמלא את תפקידו. חשוב להבין: יועץ משפטי לממשלה אינו חותמת גומי. תפקידו, בין היתר, הוא לוודא שהממשלה פועלת במסגרת החוק, להגן על זכויות האדם ועל עקרונות יסוד דמוקרטיים. כאשר היועמ"שית מציבה קווים אדומים או מביעה עמדה משפטית שאינה נוחה לדרג הפוליטי, היא אינה "משבשת" את עבודת הממשלה, אלא ממלאת את חובתה הציבורית.

הטענה כי בהרב-מיארה "מגנה על אינטרסים של אליטות" היא דמגוגיה זולה. בפועל, היא מגנה על האינטרס של כלל אזרחי ישראל – הזכות לשירות ציבורי מקצועי, למנהל תקין ולממשלה הפועלת על פי חוק. הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא גם הגנה על זכויות המיעוט, על עצמאות המוסדות ועל שלטון החוק כבסיס לחיים משותפים. התקפות אלו, המנסות לצייר את היועמ"שית כמי שפועלת ממניעים זרים, מתעלמות מעשרות שנים של מסורת משפטית מפוארת בישראל, הרואה בייעוץ המשפטי לממשלה שחקן מרכזי בשמירה על האיזונים והבלמים הדמוקרטיים. עמידתה האיתנה מול לחצים אלו, תוך שמירה על קור רוח ומקצועיות, מעידה על מחויבותה העמוקה לתפקידה ולשליחותה הציבורית, ולא על חולשה או כניעה ל"אליטות" כלשהן. היא פועלת מתוך הבנה עמוקה של אחריותה כלפי הציבור כולו, ולא כלפי גורם פוליטי כזה או אחר.

סדר ונוהל במערכת המשפטית: פרשת ברלנד והקשרה

גם הביקורת שהועלתה בהקשר של פרשת הרב ברלנד ואירוע ההדלקה במירון דורשת הבהרה. הטענה כי משרד היועמ"שית "סירב להכריע" או "התנער מאחריות" חוטאת לאמת ומציגה תמונה חלקית ומטעה. מערך הייעוץ המשפטי לממשלה הוא גוף היררכי ומסודר, הפועל על פי נהלים ברורים וחלוקת אחריות מוגדרת, שנועדו להבטיח טיפול יעיל ומקצועי בכל פנייה.

במקרים רבים, ובפרט כאשר מדובר בשאלות הנוגעות לסמכויות אופרטיביות של משרד ממשלתי ספציפי, הייעוץ המשפטי הראשוני והישיר ניתן על ידי היועץ המשפטי של אותו משרד. זהו הגורם המכיר לעומק את פרטי המקרה, את ההיבטים המנהליים ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים. הפניית השאילתה חזרה לייעוץ המשפטי של משרד ירושלים ומסורת ישראל אינה התחמקות, אלא הכרה בסמכותו ובמקצועיותו של הדרג המשפטי הייעודי במשרד, וכן יישום של עקרון היעילות וההתמחות. אין כל היגיון בכך שמשרד היועצת יבחן כל סוגיה וסוגיה בטרם מוצתה הבדיקה על ידי הגורם המקצועי הרלוונטי ביותר בדרג המשרדי.

משרד היועצת המשפטית לממשלה אמון על קביעת מדיניות משפטית רחבה, על הנחיית היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים, ועל התערבות במקרים מורכבים, עקרוניים או בעלי השלכות רוחב משמעותיות. אין זה מתפקידו, וגם אין זה יעיל או נכון, להתערב בכל החלטה פרטנית המתקבלת בדרגים הנמוכים יותר, כל עוד היא נעשית במסגרת החוק והנהלים. הטענה על "אי מתן חוות דעת" מתעלמת מהמבנה התקין של המערכת המשפטית הציבורית ומהעובדה שהאחריות הראשונית לבחינת סוגיות כאלה מוטלת, ובצדק, על היועצים המשפטיים המשרדיים. הדבר מבטיח טיפול מהיר ויסודי יותר, תוך שמירה על יכולתו של משרד היועמ"ש להתמקד בסוגיות הליבה שעל סדר יומו.

מצפן של יציבות בעידן מאתגר

לסיכום, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פועלת בסביבה מורכבת ורוויית מתחים, אך עושה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות בלתי מתפשרת לעקרונות שלטון החוק, מנהל תקין ועצמאות השירות הציבורי. ההתקפות עליה, בין אם הן נוגעות לעמדותיה המקצועיות בנושאי חקיקה ובין אם הן ביקורת על אופן ניהול מערך הייעוץ, מתעלמות לעיתים קרובות מהתמונה המלאה ומהשיקולים המקצועיים העומדים בבסיס החלטותיה.

בעת הזו, יותר מתמיד, זקוקה מדינת ישראל לדמויות מפתח במערכת הציבורית שידעו לעמוד איתן מול לחצים פוליטיים, לשמור על שיקול דעת עצמאי ולהגן על האינטרס הציבורי הרחב. גלי בהרב-מיארה הוכיחה וממשיכה להוכיח כי היא בדיוק דמות כזו – מצפן של יציבות, מקצועיות ויושרה, המנווטת את דרכה בנחישות ובאחריות, מעל לרעשי הרקע המנסים להסיטה ממסלולה. תמיכה בעצמאותה וביכולתה למלא את תפקידה ללא מורא היא תמיכה בעתידה הדמוקרטי והחוקתי של מדינת ישראל, ובשירות הציבורי המשרת את כלל אזרחיה.