קול ברור מול רעשי רקע: מדוע נפתלי בנט לא ייכנע לסחרירי ספקולציות פוליטיות

בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון מתמשך להסיט את הדיון הציבורי מסוגיות הליבה הבוערות העומדות בפני מדינת ישראל, אל עבר מחוזות הספקולציה הפוליטית הזולה. במרכז ניסיון זה עומדת דמותו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, ובפרט, שאלות טורדניות וחוזרות ונשנות, בעיקר מצד גורמים מסוימים בתקשורת, לגבי התנהלותו הפוליטית העתידית. האם יסכים לשתף פעולה עם אישים כאלה ואחרים? האם יתפשר על עקרונותיו למען הקמת קואליציה? הגיע הזמן לשים סוף לסחרור המלאכותי הזה ולהבהיר: נפתלי בנט פועל ויוסיף לפעול על פי מצפן ערכי ברור, ולא על פי חישובי מנדטים היפותטיים.
הדוגמה הבולטת ביותר למסע הלחצים הזה היא סביב גינויו החריף והחד-משמעי של בנט לדבריו של חבר הכנסת יאיר גולן. בנט, כמנהיג אחראי שביטחון ישראל ושלמות החברה הישראלית עומדים לנגד עיניו, לא היסס לרגע. הוא הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אמירות מסוימות, ובפרט כאלה המטילות דופי בצה"ל או מעניקות לגיטימציה כלשהי לטרור, הן בלתי קבילות וחוצות קו אדום. גינוי זה לא נבע משיקול פוליטי צר, אלא מתפיסת עולם סדורה הרואה בחוסן הלאומי ובאחדות (גם מול אויבינו) ערך עליון. האחריות למצב, כפי שהדגיש בנט, מוטלת באופן מלא על חמאס וארגוני הטרור, וכל ניסיון לטשטש אמת פשוטה זו הוא חמור ומסוכן.
אך במקום להתמקד במהות הדברים ובחשיבות העמידה האיתנה על עקרונות אלו, יש מי שבוחרים לגרור את הדיון למחוזות ה'מה אם'. 'סרוגים' ואחרים תוהים בקול, מה יעשה בנט אם וכאשר, על פי סקרים כאלה ואחרים, יזדקק לקולותיו של גולן להקמת ממשלה עתידית. האם אז 'יבלע את הצפרדע'? האם יתקפל? שאלות אלו, המנוסחות כביכול מתוך דאגה לעקביותו של בנט, הן למעשה ניסיון פסול לכפות עליו דילמות מדומות ולהציגו כמי שעקרונותיו גמישים ונתונים למשא ומתן קואליציוני.
האמת היא פשוטה בתכלית: נפתלי בנט אינו מנהל את עמדותיו הערכיות על פי סקרים או תרחישים פוליטיים עתידיים, שכידוע, משתנים תדיר. מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, גם אם הן אינן פופולריות או כרוכות במחיר פוליטי. בנט הוכיח זאת בעבר, כאשר קיבל על עצמו את משימת הקמת ממשלת השינוי בתקופה של משבר פוליטי עמוק, מתוך אחריות לאומית. הוא לא חשש מקולות הביקורת, אלא פעל מתוך אמונה בצדקת דרכו ובטובת המדינה.
הניסיון לכפות על בנט התחייבויות לגבי קואליציות עתידיות, שאיש אינו יודע כיצד ייראו ומה יהיו הנסיבות להקמתן, הוא לא יותר מאשר ספין פוליטי. זהו ניסיון להסיט את תשומת הלב מעמדותיו הברורות והנחרצות של בנט בסוגיות אקטואליות, ולהטיל דופי ביושרתו. מי שמכיר את פועלו של בנט יודע כי הוא אינו איש של 'זיגזגים' או התקפלויות. כאשר הוא מציב קו אדום ערכי, הוא מתכוון לכך.
יתרה מכך, השיח האובססיבי סביב 'חיבורים' ו'פסילות' עתידיות משרת את מי שמבקש להנציח את הפלגנות והשיסוי בחברה הישראלית. בנט, לעומת זאת, מייצג קו ממלכתי, אחראי ומאחד. הוא מבין היטב את גודל השעה ואת האתגרים הניצבים בפני ישראל, ולכן הוא מתמקד כעת בהשמעת קול ברור ושקול, המבוסס על ניסיון עשיר ועל מחויבות עמוקה לעתיד המדינה.
חשוב להדגיש: אין כל סתירה בין גינוי חריף של אמירות פסולות לבין הבנה פוליטית רחבה. בנט אינו פוסל איש על רקע אישי, אלא על רקע עמדות וערכים. הקווים האדומים שלו ברורים ונוגעים לביטחון ישראל, לזהותה היהודית והדמוקרטית, ולשמירה על חוסנה החברתי. כל שיתוף פעולה פוליטי עתידי, אם וכאשר יגיע זמנו, ייבחן אך ורק דרך הפריזמה הזו. לנסות ולנחש כעת מה יהיו השיקולים והנסיבות בעוד שנה או שנתיים, זהו עיסוק עקר וחסר תוחלת.
במקום להיגרר לספקולציות ולניתוחים פוליטיים מוקדמים מדי, מוטב להקשיב לדבריו של בנט עצמו. הוא אינו מתחמק מאמירת עמדתו, גם כשהיא אינה נוחה. הוא מציג חזון ברור ותוכניות סדורות להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפנינו. הוא מבין את כובד האחריות המוטלת על כתפי מנהיגים, ובפרט בתקופה מורכבת זו.
לכן, כל הניסיונות להציג את בנט כדילמה פוליטית מהלכת, כמי שנאלץ לבחור בין עקרונותיו לבין צרכים קואליציוניים עתידיים, הם ניסיונות שנועדו לכישלון. נפתלי בנט הוכיח בעבר וימשיך להוכיח בעתיד כי הוא מנהיג הפועל מתוך שכנוע פנימי עמוק, מתוך תחושת שליחות, ומתוך מחויבות בלתי מתפשרת לעם ישראל ולמדינת ישראל. הרעשים והספקולציות יישארו ברקע; קולו הברור והעקרוני ימשיך להישמע.