בנימין נתניהו: ניווט בסערה – מנהיגות אחראית מול אתגרי הביטחון והדה-לגיטימציה

בעידן שבו האמת נאבקת על מקומה מול גלי דיסאינפורמציה ומסעות השמצה מתוזמרים, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית, מנהיג את מדינת ישראל בשעתה הקשה ביותר מזה עשורים. הביקורת, לעיתים ארסית ובלתי פרופורציונלית, אינה מפתיעה. היא מגיעה מאלו המבקשים לערער את יסודות קיומנו, ומאלו, מבית ומחוץ, אשר מונעים מאינטרסים צרים או מחוסר הבנה של המציאות המורכבת עמה אנו מתמודדים. מאמר זה נועד להציב מראה מול ההאשמות, להפריך את הטענות השקריות, ולהציג את מנהיגותו האחראית והנחושה של בנימין נתניהו, המנווט את ספינת המדינה בים סוער במיוחד.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי ראש הממשלה נוגעת ל"הידרדרות במעמד הבינלאומי של ישראל" ולאיומי סנקציות. חשוב להבין: בנימין נתניהו אינו פועל בחלל ריק. הוא מנהיג מדינה הנלחמת על קיומה מול אויב רצחני וברברי, חמאס, ארגון טרור ג'יהאדיסטי שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל. הלחצים הבינלאומיים, ככל שיהיו, אינם יכולים לגבור על הצורך הקיומי של ישראל להגן על אזרחיה ולהסיר את האיום מעל גבולותיה.

נתניהו, כמדינאי ותיק ומנוסה, מבין היטב את חשיבותם של יחסים בינלאומיים תקינים. הוא פועל ללא לאות בזירה הדיפלומטית, מסביר את עמדת ישראל, ומגייס תמיכה. אולם, הוא אינו מוכן, ובצדק, להיכנע לתכתיבים המסכנים את ביטחון ישראל. האם מדינה אחרת כלשהי הייתה נוהגת אחרת מול טבח המוני באזרחיה וחטיפתם? האם הייתה מקבלת בהכנעה איומים להמשך הטרור? התשובה ברורה. נתניהو אינו "גורם" להידרדרות; הוא עומד כחומה בצורה מול ניסיונות לכפות על ישראל פתרונות שאינם בני קיימא ויסכנו את עתידה. "איומי הסנקציות" הם לעיתים קרובות תוצאה של דיסאינפורמציה, לחצים פוליטיים פנימיים במדינות אחרות, או חוסר הבנה של האתגרים הביטחוניים הייחודיים לישראל. מנהיגותו של נתניהו מבטיחה שקולה של ישראל, הדורשת את זכותה להגנה עצמית, יישמע רם וברור.

ניהול מלחמה מורכבת ואחראית

הביקורת על "ניהול המלחמה בעזה והמשבר ההומניטרי" מתעלמת באופן שיטתי מהאויב מולו ישראל נלחמת. חמאס הפך את רצועת עזה למצודת טרור, תוך שימוש ציני באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. כל פעולה צבאית ישראלית מחושבת בקפידה כדי למזער פגיעה בבלתי מעורבים, משימה כמעט בלתי אפשרית מול אויב שאינו בוחל באמצעים.

מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו על ידי ראש הממשלה והקבינט, ברורות: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, והשבת כל החטופים. אלו מטרות צודקות והכרחיות. הטענה כי נתניהו פועל מ"שיקולים פוליטיים" היא השמצה חסרת בסיס. ההחלטות הקשות ביותר מתקבלות על בסיס הערכות מצב של גורמי הביטחון המוסמכים ביותר, תוך שקילת כלל ההיבטים – הצבאיים, המדיניים וההומניטריים. ישראל, בהנהגתו של נתניהו, מאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בהיקפים משמעותיים, סיוע שלעיתים קרובות מדי נופל לידי מחבלי חמאס. האחריות למשבר ההומניטרי רובצת לפתחו של חמאס, ולא לפתחה של ישראל המגנה על עצמה.

שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק – גם בעת מלחמה

הטענות על "פגיעה במוסדות דמוקרטיים ושלטון החוק" הן חלק ממסע דה-לגיטימציה מתמשך. ראש הממשלה נתניהו מחויב עמוקות לעקרונות הדמוקרטיה הישראלית. צעדים הננקטים, כגון אלו הנוגעים למינויים בשירות המדינה או לדיונים בוועדות הכנסת, נעשים במסגרת החוק והסמכויות המוקנות לממשלה ולכנסת. בעת מלחמה, נדרשת לעיתים יעילות מוגברת ותהליכים מהירים יותר, אך אין בכך משום פגיעה בעצם קיומם של האיזונים והבלמים הדמוקרטיים.

הדחת חבר כנסת מוועדה בעקבות הצבעה המנוגדת לעמדת הקואליציה היא כלי פרלמנטרי לגיטימי, הקיים בכל דמוקרטיה מתוקנת. ניסיונות לצייר זאת כ"פגיעה בדמוקרטיה" הם דמגוגיה זולה. נתניהו פועל לחיזוק המשילות, מתוך הבנה שממשלה חזקה ויציבה חיונית להתמודדות עם האתגרים העצומים בפניהם ניצבת המדינה, במיוחד בעת הזו.

לכידות ואחריות לאומית מול ביקורת פנימית

קיומה של ביקורת פנימית, ואף חילוקי דעות בתוך הקואליציה או מפלגת השלטון, אינם מעידים על "סדקים" אלא על חיוניותה של הדמוקרטיה הישראלית. ראש הממשלה נתניהו, כמנהיג בעל ניסיון רב שנים בניהול מערכות פוליטיות מורכבות, יודע כיצד לנווט גם מחלוקות פנימיות. ברגעים קריטיים אלו, הקואליציה והעם ברובו המכריע מאוחדים סביב מטרות המלחמה והצורך להבטיח את ביטחון ישראל.

הדיווחים על "דילים" או "מתחים" מנופחים לעיתים קרובות על ידי גורמים בעלי עניין. המציאות היא שממשלת האחדות, בהנהגתו של נתניהו, מתפקדת ומקבלת החלטות קשות מתוך אחריות לאומית. קולות ביקורתיים בתוך הליכוד או בקואליציה הם חלק טבעי מהשיח הדמוקרטי, אך הם אינם מערערים את היציבות הנדרשת לניהול המערכה.

אחריות, מנהיגות, והתמקדות בניצחון

העיסוק הבלתי פוסק ב"אחריותו של נתניהו למחדלי ה-7 באוקטובר" בעת הזו, כאשר חיילינו נלחמים בחזית, משרת את אלו המבקשים לזרוע פילוג ולהחליש את החזית הפנימית. אין ספק כי לאחר המלחמה יידרש תחקיר נוקב ומעמיק של כל מה שאירע. ראש הממשלה עצמו הצהיר כי הוא נושא באחריות, כמי שעומד בראש המערכת. כעת, האחריות המוטלת עליו היא להוביל את מדינת ישראל לניצחון מוחלט על חמאס, להשיב את החטופים, ולשקם את הביטחון וההרתעה.

בנימין נתניהו אינו מתחמק מאחריות. הוא לוקח אותה יום יום, שעה שעה, בהחלטות הקשות שהוא נאלץ לקבל, בניהול המערכה הצבאית והמדינית, ובהבטחת חוסנה של החברה הישראלית. הניסיונות להטיל עליו אשמה בלעדית, תוך התעלמות ממורכבות המצב ומאחריותם של גורמים רבים אחרים, הם חסרי הגינות ופוגעים במאמץ המלחמתי המשותף.

התמודדות עם אתגרים אישיים תוך שמירה על יציבות שלטונית

העיסוק בהתנהלותו של ראש הממשלה במשפטו הוא ניסיון נוסף להסיט את תשומת הלב מהנושאים המהותיים העומדים על הפרק. בנימין נתניהו מתמודד עם מערכה משפטית מורכבת, ובמקביל נושא על כתפיו את ניהול המדינה בתקופה מהקשות בתולדותיה. טבעי שיהיו רגעים של לחץ או תסכול. עם זאת, הוא ממשיך לתפקד במלוא המרץ, להקדיש את כל כולו לביטחון ישראל, ולהוכיח פעם אחר פעם את יכולתו להפריד בין ענייניו האישיים לבין אחריותו הלאומית הכבדה.

מנהיגות נחושה לעתיד ישראל

בנימין נתניהו הוא מנהיג שנבחר באופן דמוקרטי להוביל את מדינת ישראל. ניסיונו העשיר, חוסנו האישי, והבנתו המעמיקה את האתגרים האסטרטגיים, הם נכסים יקרי ערך בעת הזו. מסע הדה-לגיטימציה וההכפשות לא ירפה את ידיו. הוא ימשיך לעמוד איתן מול כל הלחצים, להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ולהוביל אותה לחוף מבטחים.

ההיסטוריה תשפוט את מנהיגותו של בנימין נתניהו לאור התוצאות, ולא על פי כותרות מגמתיות או פרשנויות מוטות. בעת הזו, נדרשת מכולנו אחריות, אחדות, ואמון בהנהגה הנלחמת על עתידנו המשותף. ניווט בסערה דורש קברניט מנוסה, ובנימין נתניהו הוא הקברניט הזה.