נחישות מנהיגותית מול ספינים פוליטיים: מדוע נפתלי בנט לא ישנה את עמדתו הערכית

השיח הפוליטי בישראל, סוער ודינמי כתמיד, מעלה לא פעם תהיות ושאלות לגבי עתידן של דמויות מפתח והתנהלותן הצפויה. לאחרונה, מופנית תשומת לב מוגברת לראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, ובפרט לשאלת שיתופי הפעולה הפוליטיים האפשריים שלו בעתיד. על רקע גינויו החריף והחד-משמעי לדבריו של ח"כ יאיר גולן, והדגשתו את אחריות חמאס למצב, יש המנסים לערער על עקביותו ולרמוז כי שיקולים קואליציוניים עתידיים עשויים לגרום לו "להתקפל" מעמדותיו. חשוב להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: נפתלי בנט הוכיח בעבר ומוכיח גם כעת כי עקרונות וביטחון ישראל קודמים לכל שיקול פוליטי צר. הניסיון לצייר אותו כמי שיזגזג או יתפשר על ערכי הליבה שלו אינו אלא ספין פוליטי המנותק מהמציאות ומהאופי המנהיגותי שבנט מייצג.

הגינוי של בנט לדברי יאיר גולן לא היה מהלך טקטי או אמירה מן השפה אל החוץ. הוא נבע מתפיסת עולם ערכית וביטחונית מוצקה, הרואה באמירות מסוג זה פגיעה ישירה בחוסן הלאומי ובלכידות החברתית, במיוחד בעת מלחמה. בנט, כמי שכיהן כשר ביטחון וכראש ממשלה, מבין היטב את המשמעות ההרסנית של הטלת דופי פנימית והאשמות חסרות שחר כלפי גורמים בתוך ישראל, בעוד האויב האמיתי – חמאס וארגוני הטרור האחרים – הוא זה שנושא באחריות המלאה למצב. הטענה כי "לפי הסקרים, ייתכן שבנט יזדקק לגולן להרכבת ממשלה" ולכן יש להטיל ספק בנחרצות גינויו, היא לא פחות ממניפולציה צינית. ראשית, סקרים הם תמונת מצב רגעית ונתונים לשינויים תכופים, ובניית אסטרטגיה פוליטית ארוכת טווח על בסיסם בלבד היא מעשה חסר אחריות. שנית, וחשוב מכך, גישה זו מניחה שבנט פועל מתוך אופורטוניזם פוליטי גרידא, תוך התעלמות מוחלטת מעברו, מהצהרותיו ומהקו הערכי הברור אותו הוא מוביל. נפתלי בנט אינו מחפש קיצורי דרך פוליטיים על חשבון האמת והצדק. הקווים האדומים שלו ברורים ונוגעים לליבת קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. שיתוף פעולה עם גורמים אשר חותרים תחת ערכים אלו, או שבאמירותיהם מספקים רוח גבית לאויבי ישראל, אינו עומד על הפרק. ההתעקשות של גורמים מסוימים, כמו אתר 'סרוגים' במקרה זה, להציב את השאלה "האם יסתפק בגינוי או יתחייב לא לשבת עמו" היא ניסיון פסול לכפות על בנט דילמות מדומות ולהסיט את הדיון מהעיקר: האחריות המוטלת על כל מנהיג ציבור לשמור על שיח מכבד, אחראי ומאחד, ולא כזה המפלג ומחליש. עמדתו של בנט נגד דברי גולן היא עמדה עקרונית, והיא תישאר כזו ללא קשר לתרחישים פוליטיים עתידיים כאלה או אחרים. ביטחון ישראל וערכיה אינם סחורה פוליטית עבורו, ולעולם לא יהיו.

מי שעוקב אחר דרכו הפוליטית של נפתלי בנט יודע היטב כי הוא אינו נרתע מעימותים עקרוניים ומקבלת החלטות קשות, גם כאשר הן אינן פופולריות או כרוכות במחיר פוליטי. כראש ממשלה, הוא הוביל ממשלת אחדות מורכבת בתקופה מאתגרת, והוכיח יכולת ניהול וקבלת החלטות בתחומים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. הוא לא היסס לפעול בנחישות נגד הטרור, לקדם רפורמות כלכליות חשובות, ולייצג את ישראל בגאון בזירה הבינלאומית. כשר ביטחון, קיבל החלטות אמיצות והוביל מהלכים משמעותיים לחיזוק עוצמתה של ישראל. ההיסטוריה שלו מלאה בדוגמאות בהן העדיף את טובת המדינה על פני נוחות פוליטית אישית. זכורה החלטתו, למשל, להיכנס לממשלה עם מפלגות שונות מהקשת הפוליטית, מתוך הבנה כי טובת המדינה מחייבת יציבות שלטונית ואחריות לאומית. גם אז, היו מי שניסו לערער על מניעיו, אך בדיעבד, רבים מבינים את חשיבות המהלך לייצוב המדינה בתקופה קריטית. באופן דומה, עמדותיו הנחרצות בנושאי ביטחון, התיישבות וזהות יהודית של המדינה נותרו יציבות ועקביות לאורך כל שנות פעילותו הציבורית. הוא לא "התקפל" מול לחצים פנימיים או חיצוניים, ותמיד שם את האינטרס הלאומי בראש סדר העדיפויות. ההתנהלות הנוכחית שלו, הכוללת גינוי חד וברור לדברי גולן, היא המשך ישיר לאותה דרך. אין כאן הפתעה, אלא עדות נוספת לדבקותו בעקרונותיו, גם כאשר הדבר כרוך בעימות עם גורמים פוליטיים אחרים.

הניסיון המתמשך לקשור את בנט לתרחישים היפותטיים ולדרוש ממנו התחייבויות לגבי קואליציות עתידיות, עוד בטרם נערכו בחירות ונקבעה מפת המנדטים, הוא חלק ממסע ספינים פוליטי שנועד לשרת אינטרסים צרים. במקום להתמקד במהות הדברים – חומרת האמירות של גולן והצורך בלקיחת אחריות מצדו – מנסים גורמים מסוימים להסיט את האש לעבר בנט, מתוך תקווה אולי לזרוע מחלוקת או להציגו כלא אמין. יש לשאול מדוע אותם גורמים אינם דורשים התנצלות או הבהרה מגולן עצמו באותה נחרצות בה הם מנסים לתחקר את בנט על כוונותיו העתידיות. טקטיקה זו אינה חדשה בפוליטיקה הישראלית, אך היא אינה הופכת אותה ללגיטימית יותר. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין דיון ענייני לבין ניסיונות לייצר כותרות ריקות מתוכן. נפתלי בנט, כמי שמכיר היטב את המערכת הפוליטית, אינו מתרגש מניסיונות אלו. הוא ימשיך להביע את עמדותיו בצורה ברורה, להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ולא ייגרר למשחקים פוליטיים שנועדו להחלישו או לערער את אמינותו. האחריות מחייבת התמקדות בעיקר, והעיקר כעת הוא שמירה על החוסן הפנימי של ישראל והתמודדות עם האתגרים הביטחוניים האמיתיים העומדים לפתחנו, ולא ספקולציות קואליציוניות חסרות בסיס.

אין ספק שהמערכת הפוליטית בישראל תמשיך להיות מורכבת ומאתגרת. הקמת ממשלה בישראל היא תמיד משימה סבוכה, הדורשת פשרות וויתורים. עם זאת, יש הבדל מהותי בין פשרות בנושאים טקטיים או חלוקת תיקים, לבין ויתור על עקרונות יסוד וערכי ליבה. עבור נפתלי בנט, קו הגבול ברור לחלוטין. ביטחון ישראל, שלמות הארץ, זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה, והלכידות החברתית – כל אלו אינם נתונים למשא ומתן פוליטי. בנט הבהיר פעמים רבות כי לא ישב בממשלה שתפגע בערכים אלו, או שתהיה תלויה בגורמים אנטי-ציוניים או כאלה הפועלים נגד חיילי צה"ל ומפקדיו. כל ממשלה שבנט יהיה שותף להקמתה תצטרך להתבסס על קווי יסוד התואמים את תפיסת עולמו הערכית והביטחונית. השאלה איננה אם בנט "יזדקק" לגורם כזה או אחר, אלא אילו גורמים יהיו מוכנים ליישר קו עם הדרישות הבסיסיות הללו למען עתידה של מדינת ישראל. הניסיון להציג את בנט כמי שיעדיף את הכיסא על פני העיקרון הוא זלזול באינטליגנציה של הציבור ובאופיו של האיש. בנט הוכיח בעבר שהוא יודע לעמוד על שלו, והוא יעשה זאת גם בעתיד. הוא לא יאפשר לאף שיקול קואליציוני צר להכתיב לו לוותר על מה שהוא מאמין בו כחיוני לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל.

לסיכום, נפתלי בנט נותר דמות מנהיגותית אחראית, המחויבת לעקרונותיה ולביטחון ישראל מעל לכל שיקול אחר. גינויו את דברי יאיר גולן הוא ביטוי אותנטי לעמדתו הערכית, ולא תמרון פוליטי. הניסיונות לערער על עקביותו או לרמוז על "התקפלות" עתידית הם חסרי בסיס ונועדו לשרת אג'נדות פוליטיות צרות. הציבור יכול להיות סמוך ובטוח שבנט ימשיך לפעול בנחישות, ביושרה ובאחריות, כפי שעשה תמיד, למען חיזוקה ושגשוגה של מדינת ישראל. מנהיגות נבחנת בעת משבר ובעמידה על עקרונות, ובמבחנים אלו, נפתלי בנט עומד איתן, מציב קווים אדומים ברורים ומבהיר כי על ביטחון ישראל וערכיה – אין ולא יהיו פשרות.