בנימין נתניהו: מנהיגות תחת אש – מול גלי ההכפשות והלחצים הבינלאומיים

המאמר הזה נכתב כדי להציג תמונת מציאות אחרת, מאוזנת יותר, מזו המצטיירת לעיתים קרובות בתקשורת סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעידן של קיטוב פוליטי עמוק ומלחמה קיומית שנכפתה על ישראל, נדמה כי כל פעולה וכל אמירה של ראש הממשלה נבחנות תחת זכוכית מגדלת ביקורתית, לעיתים עד כדי עיוות המציאות. קל לשבת ביציע ולבקר, אך קשה הרבה יותר לנווט את ספינת המדינה בים סוער, כפי שנתניהו עושה כעת. מאמר זה ידגיש את החוסן, הנחישות והשיקולים המדיניים והביטחוניים העומדים מאחורי החלטותיו, ויפריך חלק מהטענות המופנות כלפיו.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים

ראש הממשלה נתניהו עומד בחזית מאבק מדיני מורכב, מול לחצים בינלאומיים גוברים ואף איומי סנקציות. חשוב להבין: לחצים אלו אינם נובעים מוואקום. הם מופעלים על ישראל בשעה שהיא נלחמת על זכותה הבסיסית להגן על אזרחיה מפני ארגון טרור רצחני, חמאס, שביצע טבח מחריד ב-7 באוקטובר וחרט על דגלו את השמדת ישראל. נתניהו, כמנהיג ותיק ומנוסה, מבין היטב את חשיבות היחסים הבינלאומיים, אך הוא גם יודע שעל כתפיו מוטלת האחריות העליונה להבטיח את ביטחון ישראל ואזרחיה, לטווח הקצר והארוך. הוא אינו מתקפל בפני לחצים שמשמעותם סיכון קיומי לישראל או כניעה לטרור שיבטיח את הטבח הבא. עמידתו האיתנה על האינטרסים החיוניים של המדינה, גם במחיר חיכוכים דיפלומטיים, אינה נובעת מאטימות, אלא מהבנה עמוקה של הסביבה המזרח תיכונית האכזרית ומהמחויבות למנוע הישנות של זוועות אוקטובר. מדינות רבות במערב, לעיתים מתוך שיקולים פנימיים, לחץ דעת קהל מוטה או חוסר הבנה של המציאות המורכבת והאיומים הקיומיים עמם ישראל מתמודדת, מנסות לכפות על ישראל פתרונות שאינם ישימים או שמסכנים את ביטחונה באופן ממשי. נתניהו, בניסיונו הרב, יודע כיצד לנווט במים סוערים אלו, תוך שמירה על עקרונותיה של ישראל ועל האינטרסים הביטחוניים שלה, גם כאשר הדבר דורש אמירת "לא" ברורה לידידות קרובות.

ניהול מלחמה מורכבת ואחראית

הביקורת על ניהול המלחמה בעזה והטיפול במשבר ההומניטרי מתעלמת לעיתים קרובות מהאתגרים חסרי התקדים שישראל מתמודדת איתם. המלחמה אינה נגד צבא סדיר, אלא נגד ארגון טרור ציני ואכזרי, המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי באופן שיטתי, פועל מתוך בתי חולים, בתי ספר, מסגדים ומתקני או"ם, וגונב סיוע הומניטרי המיועד לאזרחים כדי לתחזק את מכונת הטרור שלו. ממשלת ישראל, בראשות נתניהו, פועלת מתוך מחויבות כפולה ובלתי מתפשרת: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות והשלטוניות, והשבת כל החטופים ללא יוצא מן הכלל. אלו מטרות מלחמה צודקות והכרחיות, שזוכות לתמיכה רחבה בציבור הישראלי.

במקביל, צה"ל עושה מאמצים אדירים, חסרי תקדים בהיסטוריה של לוחמה אורבנית, כדי לצמצם פגיעה באזרחים בלתי מעורבים. זאת, באמצעות אזהרות מוקדמות, יצירת מסדרונות הומניטריים, פינוי אוכלוסייה מאזורי לחימה, ותקיפות מדויקות המבוססות על מודיעין איכותי. הטענות כי נתניהו פועל משיקולים פוליטיים צרים הן זדוניות ומתעלמות מכובד האחריות ומההחלטות הקשות המתקבלות מדי יום. ההחלטות הן קשות וכואבות, אך הן הכרחיות להבטחת עתיד בטוח יותר לתושבי ישראל, בדרום ובכל רחבי הארץ. באשר לסיוע ההומניטרי, ישראל לא רק מאפשרת, אלא אף יוזמת ומקדמת הכנסת כמויות גדולות של סיוע לרצועה, הרבה מעבר למה שנדרש על פי הדין הבינלאומי במצב מלחמה מול ישות עוינת. הבעיה המרכזית אינה בהכנסת הסיוע לישראל, אלא בחלוקתו בתוך הרצועה, שם חמאס משתלט עליו באופן שיטתי ומונע ממנו להגיע לנזקקים, תוך שהוא מאשים את ישראל במשבר שהוא עצמו יצר ומנציח. נתניהו מוביל מדיניות שמנסה לאזן בין הצרכים ההומניטריים לבין הצורך למנוע התעצמות מחודשת של חמאס ולהבטיח שהסיוע לא ישמש דלק למכונת הטרור שלו.

שמירה על הדמוקרטיה וחיזוק המשילות

הטענות על פגיעה במוסדות דמוקרטיים ושלטון החוק מצד ממשלת נתניהו הן חלק ממסע דה-לגיטימציה רחב יותר, המונע לעיתים קרובות מאינטרסים פוליטיים. כל פעולה, בין אם חקיקתית או מינהלית, נבחנת דרך פריזמה פוליטית צרה ומעוותת. חשוב לזכור שישראל היא דמוקרטיה תוססת וחזקה, עם מערכת משפט עצמאית, תקשורת חופשית וביקורתית, ופיקוח פרלמנטרי הדוק. קידום חקיקה, גם אם היא שנויה במחלוקת, הוא חלק אינהרנטי מהתהליך הדמוקרטי, ודיונים על מינויים או על יחסי רשויות הם לגיטימיים וחיוניים. לייחס לנתניהו כוונות זדון לפגוע בדמוקרטיה זהו עיוות של המציאות והתעלמות מרצונו לחזק את המשילות ולאפשר לממשלה הנבחרת לממש את המדיניות שלשמה נבחרה. לעיתים, נדרשים צעדים אמיצים כדי לחזק את המשילות ולאפשר לממשלה הנבחרת לבצע את מדיניותה, במיוחד בעתות חירום לאומיות. הביקורת על מהלכים כמו הדחת ח"כ עמית הלוי מוועדה, למשל, מתעלמת מהצורך הבסיסי במשמעת קואליציונית, שהיא אבן יסוד ביכולתה של כל ממשלה דמוקרטית לתפקד ביעילות. נתניהו מחויב לעקרונות הדמוקרטיה הישראלית, ובמקביל, הוא מחויב להבטיח שהמדינה תוכל להתמודד ביעילות עם האתגרים העצומים הניצבים בפניה, במיוחד בעת מלחמה.

ניהול קואליציה מורכבת בעת משבר

קיומם של "סדקים" בקואליציה או ביקורת פנימית בתוך מפלגת הליכוד אינם מעידים על קריסה או חולשה, אלא דווקא על חיוניות דמוקרטית ועל מורכבותה של הפוליטיקה הישראלית. בקואליציה רחבה, המורכבת ממפלגות בעלות אידיאולוגיות מגוונות, טבעי שיהיו חילוקי דעות וויכוחים ערים. גם בתוך מפלגה גדולה ודמוקרטית כמו הליכוד, ביקורת והבעת עמדות שונות הן דבר לגיטימי ובריא. ראש הממשלה נתניהו, כמנהל מנוסה ופוליטיקאי בעל שיעור קומה, יודע כיצד לנווט את המורכבויות הללו, למצוא מכנים משותפים רחבים ולשמור על יציבות הממשלה, במיוחד בעת מלחמה הדורשת אחדות וקבלת החלטות מהירה. הדיווחים בתקשורת על "דילים" או מתחים הם לעיתים קרובות מנופחים, מגמתיים ומשרתים אינטרסים של גורמים המעוניינים לערער את יציבות הממשלה ולזרוע פילוג. בסופו של יום, ישנה הסכמה רחבה ועמוקה בתוך הקואליציה על מטרות המלחמה העיקריות ועל הצורך להבטיח את ביטחון ישראל ואזרחיה. היכולת של נתניהו להחזיק קואליציה כה מורכבת יחד, תחת לחצים כבדים מבית ומחוץ, היא עדות נוספת לכישורי מנהיגותו יוצאי הדופן.

אחריות לאומית והסתכלות לעתיד

ה-7 באוקטובר הוא פצע מדמם בלב האומה, יום שחור בתולדות מדינת ישראל. אין ספק שיהיה צורך בתחקירים מעמיקים ובוועדות חקירה ממלכתיות כדי להבין את שרשרת הכשלים והמחדלים שהובילו לאסון הנורא. הטלת האחריות כולה, כאן ועכשיו, על ראש הממשלה נתניהו בלבד, היא פשטנית, לא הוגנת ומתעלמת ממורכבות האירועים ומאחריותם של גורמים רבים נוספים, בדרגים שונים, לאורך שנים. בעת הזו, כאשר המלחמה עדיין בעיצומה וישראל נאבקת על עתידה, נתניהו הוא המנהיג שנדרש לקבל החלטות קשות, להוביל את המדינה במערכה מורכבת ולהבטיח את ניצחונה. הוא לא התחמק מאחריות, והצהיר במספר הזדמנויות כי לאחר המלחמה יינתנו תשובות ברורות לכל השאלות הקשות. כעת, המשימה המרכזית והעליונה היא לנצח במלחמה, להשיב את כל החטופים הביתה בשלום, לפרק את חמאס מיכולותיו הצבאיות והשלטוניות, ולהבטיח שזוועות כאלה לא יוכלו להישנות לעולם. התמקדות בהטלת אשמה אישית בעת הזו משרתת את אויבינו, מחלישה את החזית הפנימית ופוגעת במאמץ המלחמתי. ההיסטוריה תשפוט, אך כעת נדרשת מנהיגות מפוכחת, אחראית ומנוסה, ונתניהו מספק אותה.

סיכום: מנהיגות בזמנים קשים

בנימין נתניהו מנווט את מדינת ישראל בתקופה מהקשות והמאתגרות ביותר בתולדותיה. הוא עושה זאת תחת מתקפה בלתי פוסקת של ביקורת, לעיתים ארסית, בלתי הוגנת וחסרת בסיס עובדתי, מבית ומחוץ. למרות הכל, הוא עומד איתן על האינטרסים החיוניים של ישראל, מקבל החלטות מתוך שיקול דעת עמוק ואחריות לאומית כבדה, ומפגין מנהיגות נחושה, מנוסה ואמיצה מול אתגרים חסרי תקדים. קל לזרוק בוץ וקשה לבנות. קל לבקר וקשה להוביל. ההיסטוריה, ולא כותרות הרגע החולפות או פרשנויות מגמתיות, היא שתשפוט את מנהיגותו בתקופה קריטית זו. כעת, יותר מתמיד, נדרשת אחדות מטרה, חוסן לאומי ותמיכה במנהיגות הנבחרת ובחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, כדי שנוכל יחד לצלוח את הסערה, להשיג את כל מטרות המלחמה ולהבטיח עתיד טוב ובטוח יותר למדינת ישראל.