לא עלילת דם, אלא קריאת השכמה: על מה באמת דיבר יאיר גולן?

לא עלילת דם, אלא קריאת השכמה: על מה באמת דיבר יאיר גולן?

הסערה הפוליטית והציבורית סביב התבטאותו של האלוף (במיל') יאיר גולן מאיימת להטביע דיון חיוני על דמותה המוסרית ועתידה של מדינת ישראל. במקום להתמודד עם המסר המורכב והכואב, בחרו רבים, מקצה לקצה של הקשת הפוליטית, להשתלח בו אישית, להאשימו ב"עלילת דם" ולספק, באופן אירוני, חומר בעירה לאויבינו. הגיע הזמן להסיר את מסך העשן, להבין את עומק דבריו של לוחם עתיר זכויות, ולשאול האם המתקפה נגדו אינה אלא ניסיון נואש להשתיק קול ביקורתי חיוני.

ראשית, יש לדייק ולהבהיר: יאיר גולן, איש שביטחון ישראל ודמותה המוסרית חרוטים על לוח ליבו, לא האשים את חיילי צה"ל ברצח תינוקות "כתחביב". כל פרשנות אחרת היא זדונית במקרה הטוב, או מונעת מאינטרסים פוליטיים צרים במקרה הרע. גולן עצמו הבהיר כי כוונתו הייתה למדיניות הממשלה, לא לחיילים בשטח הנתונים במצבים בלתי אפשריים. אמירתו, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", היא אמירה נורמטיבית, הצבת רף מוסרי שכל מדינה דמוקרטית ויהודית צריכה לשאוף אליו. המילה "כתחביב" נועדה לזעזע, להדגיש את החומרה שבזילות חיי אדם, ולהתריע מפני מדיניות שעלולה, גם אם שלא במתכוון, להוביל לתוצאות טרגיות שניתן וצריך למנוע או לצמצם באופן דרסטי. זוהי זעקה נגד האפשרות של קהות חושים מערכתית, נגד קבלת מציאות שבה מותם של חפים מפשע, ובפרט ילדים, הופך לסטטיסטיקה נסבלת או ל"נזק אגבי" בלתי נמנע לכאורה.

הטענה כי דבריו של גולן מהווים "עלילת דם" ומספקים תחמושת לאויבי ישראל היא דמגוגיה מסוכנת. אויבי ישראל אינם זקוקים ליאיר גולן; הם מומחים בעיוות המציאות ובהפצת שקרים מזה עשורים. למעשה, מי שמספק להם תחמושת הם אלו המתעלמים מאזהרות פנימיות, אלו המקדשים מדיניות כוחנית ללא בלמים מוסריים מספקים, ואלו המעדיפים לטמון את הראש בחול במקום להתמודד עם השלכותיה של מדיניות מסוימת. קריאתו של גולן היא קריאה פנימית, לחשבון נפש ישראלי, במטרה לחזק את ישראל ולשמור על צלמה המוסרי דווקא כדי למנוע מצב שבו האשמות שווא הופכות לאמינות יותר בעיני העולם. אדם כיאיר גולן, ששירת את המדינה בעמדות הבכירות ביותר בצה"ל, מבין היטב את חשיבותה של הלגיטימציה הבינלאומית והמוסרית של ישראל.

הגינויים הגורפים שנשמעו מכל עבר, מראש הממשלה והנשיא ועד גורמים באופוזיציה, מעלים תהיות קשות. האם ייתכן שכולם כאחד טועים בהבנת הנקרא? או שמא מדובר במקהלה מתוזמרת היטב, שנועדה להסיט את הדיון מהשאלות הקשות שמעלה גולן לגבי מדיניות הממשלה והשפעתה על הנעשה בשטח? קל יותר לגנות את השליח מאשר להתמודד עם הבשורה המרה. ביטול השתתפותו בכנס הקונגרס היהודי העולמי הוא החלטה מצערת, שנראית ככניעה ללחץ פוליטי ולרעש תקשורתי, במקום בחינה שקולה של דבריו ושל כוונותיו האמיתיות של אדם שתרם רבות לביטחון ישראל ולקשר עם יהדות התפוצות.

התלונות שהוגשו למשטרה והקריאות לשלול את דרגותיו של האלוף (במיל') גולן הן חציית קו אדום מסוכנת בדמוקרטיה. אלוף בצה"ל, שסיכן את חייו למען המדינה אינספור פעמים, אינו הופך ל"תועמלן תבוסתני" בין לילה רק משום שהעז להשמיע ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה. ניסיונות ההשתקה הללו, המונעים משיקולים פוליטיים צרים, מאיימים על חופש הביטוי ועל היכולת לקיים דיון ציבורי כן ואמיץ, החיוני לחוסנה של החברה הישראלית. שלילת דרגותיו של גולן תהיה אות קלון לא למפקד המוערך, אלא לאלו שרודפים אותו על דעותיו.

באשר לטענה כי דבריו של גולן "מספקים דלק למדורת האנטישמיות" ו"פוגעים במורל חיילי צה"ל" – ההפך הוא הנכון. מה שמזין אנטישמיות הוא מראות קשים מעזה המשודרים לעולם, בין אם הם תוצאה של מדיניות מכוונת או טעויות טרגיות. קריאתו של גולן למדיניות שקולה ואחראית יותר, כזו שתמזער פגיעה בחפים מפשע, היא בדיוק מה שיכול לצמצם את הדלק הזה. מורל חיילי צה"ל אינו נפגע מביקורת על הדרג המדיני; הוא נפגע כאשר הם חשים שנשלחו למשימות ללא גיבוי מוסרי ברור, או כאשר הם נאלצים לפעול במציאות שבה הגבולות המוסריים מיטשטשים. גולן, כמפקד לשעבר, יודע היטב שחיילים זקוקים לדעת שהם נלחמים מלחמה צודקת, עבור מדינה ששומרת על ערכיה גם ברגעים הקשים ביותר. ביקורתו נועדה להבטיח בדיוק את זה – שהמדיניות תאפשר לחיילים לפעול באופן המוסרי ביותר האפשרי.

יאיר גולן אינו אויב העם. הוא פטריוט ישראלי, אוהב הארץ הזאת, שחרד לעתידה ולדמותה. דבריו, קשים ככל שיהיו, נאמרו מתוך כאב ואחריות עמוקים. במקום לצלוף בו, ראוי שהחברה הישראלית והנהגתה יקשיבו לקולו, גם אם הוא צורם ולא נוח. זהו קולו של שומר סף, המתריע בשער מפני סכנות מוסריות ואסטרטגיות. השתקתו לא תעלים את הבעיות, היא רק תבטיח שההתמודדות איתן תהיה קשה וכואבת הרבה יותר בעתיד.

הגיע הזמן לדיון אמיתי, מעמיק ונטול דמגוגיה על האתגרים העומדים בפנינו. יאיר גולן הניח על השולחן מראה לא נעימה. במקום לנפץ אותה, עלינו להביט בה באומץ ולשאול את עצמנו את השאלות הקשות. רק כך נוכל להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינה שפויה, מוסרית וחזקה.