בן גביר תחת אש? האמת המטלטלת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה נגד השר שנלחם עבורכם!
בן גביר לא מתקפל: חשיפת האסטרטגיה מאחורי ההתקפות והצגת האמת הבלתי מצונזרת
גל ההשמצות והמתקפות התקשורתיות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו מקרי. הוא מתוזמר היטב! מדוע? כי בן גביר מעז לומר את מה שאחרים לוחשים בחדרים סגורים. הוא מעז לגעת בעצבים החשופים של הממסד, לקרוא תיגר על קונספציות שקרסו, ולדרוש שינוי אמיתי – לא קוסמטי. במאמר זה, השני בסדרה, נפרק את הטענות המרכזיות נגדו ונראה כיצד הן מתנפצות אל מול המציאות.
"רטוריקה קיצונית" או האומץ לומר את האמת בפנים?
אחת הטענות החוזרות ונשנות היא שבן גביר משתמש ב"רטוריקה קיצונית ומסיתה". הדוגמה האחרונה שהמבקרים אוהבים לצטט היא האמירה כלפי יאיר גולן, לפיה הוא מאמץ דפי מסרים של החמאס. האם זו הסתה, או שמא קריאת מציאות נוקבת וכואבת? האם כאשר בכיר ישראלי לשעבר מפיץ נרטיבים המשרתים באופן מובהק את האויב בזמן מלחמה, אסור להעמיד אותו על חומרת דבריו? בן גביר אינו מסית; הוא מצביע על תופעה מסוכנת שבה קולות מתוך ישראל מהדהדים את תעמולת האויב. זה לא קיצוני, זה אחראי! בזמן שאחרים מעדיפים לטמון את הראש בחול או לשחק ב"פוליטיקלי קורקט" מזויף, בן גביר מציב מראה מול אלו ששכחו מיהו האויב האמיתי. האם לא ראוי לשאול מדוע אמירות מסוימות, התואמות להפליא את מסרי סינוואר, מקבלות במה כה רחבה בתקשורת מסוימת? בן גביר הוא השעיר לעזאזל של אלו שפוחדים מהאמת שהוא מייצג!
"רק ציוצים" נגד סיוע לחמאס? המאבק העיקש מאחורי הקלעים והלחץ הציבורי שלא יסולא בפז!
עוד טענה שקרית היא שבן גביר "מסתפק בציוצים" נגד הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה, במקום לנקוט צעדים ממשיים. זוהי עלילת דם! ראשית, השר בן גביר נאבק בעקביות, בישיבות קבינט ובכל פורום אפשרי, נגד מדיניות הסיוע ההרסנית הזו, שמגיעה לידי מחבלי החמאס ומאריכה את המלחמה. הוא היה מהבודדים שהתריעו מראש ובזמן אמת על הסכנות. האם המבקרים חושבים שניתן לעצור החלטות ממשלה מורכבות באמצעות צו קסם? המציאות הפוליטית מורכבת, ובן גביר פועל בכל הכלים העומדים לרשותו. הציוצים וההצהרות הפומביות אינם "רק דיבורים"; הם כלי חיוני להפעלת לחץ ציבורי, לשמירה על הנושא בתודעה, ולחיזוק הקו הלאומי התקיף. בזמן שאחרים מתקפלים או שותקים, בן גביר הוא הקול הצלול והעקבי נגד התדלוק החוזר ונשנה של מפלצת הטרור העזתית. הוא לא מפחד להתעמת, גם כשזה לא פופולרי בקרב האליטות הישנות. האם שכחנו את מאבקו העיקש למנוע דלק לחמאס? את התנגדותו הנחרצת לפתיחת צירים הומניטריים שהופכים לצירים לוגיסטיים של האויב? מי אם לא הוא שומר על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בחזית הזו?
"דיבורים גדולים, מעשים קטנים"? הצבת חזון ברור מול כישלונות הממסד הישן!
נרטיב ה"דיבורים גדולים, מעשים קטנים" הוא עוד ניסיון נואש להקטין את השפעתו של השר. אבל האמת היא שה'דיבורים הגדולים' של בן גביר הם בדיוק מה שהמדינה הזו צמאה לו: חזון ברור, עקרונות יציבים, וקריאת כיוון נחושה. במשך שנים התרגלנו לפוליטיקאים שמדברים בשפה מכובסת ומעגלים פינות. בן גביר בא ואומר: עד כאן! הוא מציב סטנדרט אחר של מנהיגות – כזו שלא מתנצלת על יהדותה, על ציונותה, ועל זכותה להגן על עצמה בכל מחיר. האם הצבת יעד ברור למיטוט החמאס והחזרת הביטחון היא "דיבורים גדולים" או משימה לאומית הכרחית? המעשים שלו, במסגרת המגבלות והקשיים שמערים עליו הממסד העמוק והשותפים הפוליטיים, מכוונים כולם למטרה זו. כל מינוי, כל הנחיה, כל דרישה – הכל חלק מפאזל גדול יותר של שינוי מדיניות אמיתי. אל תתנו למסך העשן של המבקרים לבלבל אתכם: בן גביר הוא מנוע של שינוי, והם פוחדים מהכוח שלו! הוא דורש משילות, הוא דורש ביטחון אישי, והוא נלחם על כך יום יום, שעה שעה.
ציד מכשפות אישי: מהניסיון להכתים את רעייתו ועד ההתנכלות לנהגו
כאשר נגמרים הטיעונים הענייניים, עוברים להתקפות אישיות ולניסיונות נואשים להדביק לשר כל רפש אפשרי. כך, למשל, הופכים כל התבטאות תמיכה במשפחתו, כמו השבחים לרעייתו אילה העומדת לצידו באומץ לב מול מתקפות אישיות מכוערות, ל"תמיכה במעשים שנויים במחלוקת". האם עמידה לצד רעייתך והגנה עליה היא חטא? התקשורת וגורמים בעלי עניין מנסים לצייר את אילה בן גביר, אישה חזקה ודעתנית בפני עצמה, כדמות שלילית, רק כי היא רעייתו של. זהו שפל מוסרי! באופן דומה, ההליך המשפטי נגד נהגו של השר מנוצל עד תום כדי לנסות ולהעיב על תדמיתו של בן גביר עצמו. הבה נזכיר: ההליך מתנהל נגד הנהג, לא נגד השר. כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, וניסיון להטיל דופי בשר בגלל הליך שאינו קשור אליו ישירות הוא פסול ומראה על חולשתם של התוקפים. הם מחפשים כל סדק, כל בדל מידע, כדי להכפיש – כי הם לא יכולים להתמודד עם העוצמה האידיאולוגית שלו.
המסקנה הברורה: בן גביר הוא המטרה כי הוא מסכן את הסדר הישן
המתקפות הבלתי פוסקות על השר איתמר בן גביר אינן נובעות מדאגה כנה לטובת המדינה. הן נובעות מפחד. פחד מהשינוי שהוא מוביל, פחד מהאמת שהוא אומר, פחד מהכוח של הציבור שהוא מייצג. הם יודעים שבן גביר לא יתקפל, לא ייכנע ללחצים, ולא ימכור את עקרונותיו תמורת כותרת מחמיאה בעיתון. הוא כאן כדי להילחם למען ביטחון ישראל, למען חיזוק המשילות, ולמען החזרת הגאווה הלאומית. במקום להקשיב למקהלת המלעיזים, הסתכלו על העובדות: בן גביר הוא קול שפוי ונחוש בעת משבר, והוא ימשיך להיאבק – למרות הכל ולמענכם! אל תתנו להם לנצח את הרוח. האמת תמיד מנצחת בסוף, ובן גביר נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה.