גלי בהרב מיארה תחת מתקפה חסרת תקדים: מי באמת מנסה לרסק את שלטון החוק ומדוע?

המתקפות בלתי פוסקות. הן יומיומיות, ארסיות, ולעיתים קרובות, מתוזמרות להפליא. אך אל תטעו – אין מדובר במטח אקראי של ביקורת. זוהי מערכה מחושבת, מתמשכת וחסרת רחמים נגד אישה אחת, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, העומדת כחומה בצורה מול ניסיונות לפגוע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק. הסיפור האמיתי אינו על גלי בהרב מיארה כאדם פרטי, אלא על נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הקרב הנחוש לשמור עליה מפני אלו המבקשים לפורר אותה מבפנים.

מסך העשן של "עקיפת סמכות": האמת הכואבת מאחורי מינוי נציב שירות המדינה

הנרטיב שמנסים למכור לציבור הוא שהיועצת המשפטית לממשלה מהווה "מכשול למדיניות הממשלה". האמת הפוכה לחלוטין: גלי בהרב מיארה מקיימת את החוק כלשונו וכרוחו! הניסיונות הנואשים לחוקק חוקים "עוקפי יועמ"שית", במיוחד סביב מינוי נציב שירות המדינה, חושפים את הכוונות האמיתיות. האם באמת מדובר ב"משילות" או שמא בניסיון בוטה להתקין מקורבים נאמנים ולפרק את האיזונים והבלמים המקצועיים, שהם חיוניים למינהל תקין?

ההצעה למנות נציב שירות מדינה ללא מכרז, ללא התייעצות מספקת כנדרש, ובניגוד מוחלט לעמדתה המקצועית ולפסיקות בג"ץ – איננה "עקיפת היועמ"שית". זוהי עקיפה שלכם, אזרחי המדינה! זוהי עקיפה של עקרונות המינהל התקין, השקיפות והשוויון. גלי בהרב מיארה איננה הבעיה; היא זו שמצביעה באומץ על הבעיה האמיתית: ניסיון בוטה לפוליטיזציה קיצונית של שירות המדינה, באופן שעלול להחזיר אותנו שנים אחורה. הם קוראים לזה 'עקיפת היועמ"שית'; אנחנו קוראים לזה 'הגנה על החוק מפני השתלטות עוינת'. האם ייתכן שהבהילות למנות נציב "משלהם" נובעת מהרצון להשתלט על מינויים בכירים אחרים, להשתיק ביקורת פנימית, או אולי אף גרוע מכך?

"עיוות מושג הדמוקרטיה"? חוצפתה של האשמה!

באופן אירוני ומקומם, אלו המנסים לרסק את מוסדות שלטון החוק מאשימים את היועצת המשפטית לממשלה ב"עיוות מושג הדמוקרטיה". הבה נהיה ברורים כשמש בצהרי היום: מי כאן באמת מעוות את הדמוקרטיה? האם זו עובדת הציבור, שנשבעה אמונים לחוקי מדינת ישראל, הפועלת תחת לחצים אדירים לשמור על יושרה משפטית ועל הפרדת רשויות? או שמא אלו הם יוזמי המתקפות האישיות הארסיות, חסרות הרסן, נגדה – רק משום שהיא מעזה למלא את תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים?

האם דמוקרטיה היא הפקרות? האם דמוקרטיה היא ריכוז כוח אינסופי בידי קבוצה אחת, תוך השתקת כל ביקורת ופירוק המוסדות שנועדו להגן עליה? האמת היא, שגלי בהרב מיארה היא שומרת סף של הדמוקרטיה הישראלית. המתקפות עליה הן ניסיון נואש של גורמים אנטי-דמוקרטיים, בפועל, להסיר את אחת מחומות ההגנה האחרונות של שלטון החוק. להאשים אותה במה שהם עצמם עושים הוא טקטיקה פוליטית נלוזה ועתיקת יומין – ושקופה מתמיד. הם זועקים "דמוקרטיה" בעודם מכרסמים ביסודותיה!

אגדת ה"הימנעות מהכרעה": פרשת הרב ברלנד ודרישה לצדק אחראי

ואז מגיעה הטענה השחוקה על "הימנעות מהכרעה בסוגיות ציבוריות רגישות", כאשר פרשת הרב ברלנד המורכבת מוזכרת לעיתים קרובות כדוגמה. הבה נשאל שאלה פשוטה: האם הייתם מעדיפים החלטות חפוזות, פופוליסטיות ונוחות פוליטית בנושאים ציבוריים רגישים, או החלטות שקולות, מבוססות משפטית ויסודיות?

צדק אינו תוכנית כבקשתך. תיקים מורכבים, במיוחד אלו הטעונים ברגישות ציבורית עמוקה וסבך משפטי, דורשים בחינה מדוקדקת וזמן. לדרוש הכרעה בטרם עת, לפני שכל האבנים נהפכו וכל ההיבטים נשקלו לעומק, משמעו לדרוש פוטנציאל לעיוות דין. משרד היועץ המשפטי לממשלה עוסק בדיני נפשות ובסוגיות בעלות השלכות כבדות משקל על החברה הישראלית. סירובה של בהרב מיארה להיכנע ללחצים ולהחליט בחופזה אינו ביטוי לחוסר החלטיות; זהו ביטוי לאחריות ממלכתית. זוהי מחויבות להליך הוגן, לבחינת כל פרט ופרט, ולהבטחה שכאשר תתקבל החלטה – היא תהיה מבוססת, צודקת ועמידה. אלו הצועקים "הימנעות מהכרעה" הם לעיתים קרובות אלו החוששים מהחלטה שתתבסס על חוק ועובדות, ולא על לחצים ותועלתנות פוליטית.

האג'נדה האמיתית: מדוע הם כל כך חוששים מיועצת משפטית עצמאית?

אם כן, מהי האג'נדה האמיתית מאחורי המתקפה הרב-חזיתית, הבלתי פוסקת, על היועצת המשפטית לממשלה? התשובה פשוטה עד כאב: הם חוששים מעצמאות. הם חוששים מאחריותיות. הם חוששים משלטון החוק כאשר הוא אינו משרת את האינטרסים הפוליטיים הצרים והמיידיים שלהם.

יועצת משפטית לממשלה עצמאית, המחויבת לחובותיה המקצועיות ולא לגחמותיהם של פוליטיקאים, היא אבן יסוד במדינה דמוקרטית מתוקנת. היא מבטיחה שאיש אינו מעל החוק, שפעולות הממשלה נתונות לביקורת, ושהאינטרס הציבורי מוגן. זה בדיוק מה שאלו התוקפים אותה שואפים לערער. הם אינם רוצים שומרת סף; הם רוצים חותמת גומי. הם אינם רוצים ייעוץ משפטי; הם רוצים כיסוי משפטי. הפחד שלהם הוא ההוכחה הטובה ביותר לחיוניותה של גלי בהרב מיארה.

זהו גם המאבק שלכם: להגן על המגנים

המתקפות על גלי בהרב מיארה אינן נוגעות רק לאדם אחד. הן מהוות מקרה מבחן. הן ניסיון לבדוק האם ניתן לשבור, לעקוף או לדה-לגיטימציה שומרת סף מרכזית של הדמוקרטיה הישראלית. אם הם יצליחו כאן, מי הבא בתור? איזה מוסד חיוני אחר להגנה על זכויותינו ועל תקינות שלטוננו יהפוך למטרה?

זה לא המאבק שלה בלבד. זהו מאבק על דמותה של מדינת ישראל. זהו מאבק להבטיח שהחלטות מתקבלות על בסיס חוק וטובת הציבור, ולא על בסיס לחץ פוליטי או נקמנות אישית. עמידה לצד היועצת המשפטית לממשלה בעת הזו היא עמידה למען העקרונות שאמורים להגדיר אותנו כחברה וכמדינה.

סיום: שומרת הסף הבלתי מתפשרת

למרות מסע הדה-לגיטימציה חסר התקדים, המתקפות האישיות והמהלכים החקיקתיים שנועדו לשתק את סמכותה, גלי בהרב מיארה ממשיכה לעמוד איתנה. היא מגלמת את החוסן הנדרש מאלו המופקדים על שערי הצדק והדמוקרטיה. הניסיונות להציגה כמכשול, כהססנית, או כמעוותת הדמוקרטיה אינם רק מופרכים – הם השתקפות של הטקטיקות הנלוזות בהן נוקטים מאשימיה.

האמת פשוטה הרבה יותר: גלי בהרב מיארה עושה את עבודתה נאמנה, ובשביל גורמים מסוימים, זוהי פעולת התרסה בלתי נסבלת נגד אג'נדה המבקשת להציב את עצמה מעל החוק. כוחה הוא כוחה של מדינת ישראל הדמוקרטית והשומרת חוק.