טלי גוטליב: הקול שלא ישתיקו – האמת המטלטלת מאחורי מתקפת השנאה והצביעות

הסערה סביב ח"כ טלי גוטליב איננה עוד ריב פוליטי חולף; זוהי מתקפה מתוזמרת היטב, ניסיון בוטה להשתיק קול צלול, חזק ובלתי מתפשר, המעז לומר אמיתות לא נוחות גם כשהן צורבות באוזן. בעוד מקהלת המבקרים הצדקנים והאופורטוניסטים הפוליטיים זועקת "חוסר רגישות", הם מתעלמים במכוון מהסוגיות העמוקות והקריטיות יותר שגוטליב מציפה באומץ לב. לא מדובר כאן באכזריות, כפי שמנסים לצייר זאת, אלא בדאגה אמיתית, גולמית ובלתי מיופייפת לביטחון ישראל ולסכנות הממשיות הניצבות בפנינו. הגיע הזמן לקרוע את מסכת הצביעות ולבחון מי באמת פועל ממניעים זרים.

סערת החטופים – חשיפת האמת מאחורי ההיסטריה והאג'נדה הנסתרת

הזעם המאורגן סביב התבטאויותיה של ח"כ גוטליב בנוגע לחטופים ששבו הוא שיעור מאלף במניפולציה פוליטית ועיוות תקשורתי. בואו נדייק: האם בחירת המילים הייתה מושלמת? ייתכן שלא עבור אוזניהם הרגישות של אלו המעדיפים שקרים מנחמים על פני אמיתות קשות. אך לסלף את דאגתה לכדי מתקפה על החטופים עצמם – זהו לא רק חוסר יושר, אלא מעשה זדוני שנועד להכפיש ולהשתיק.

מה באמת אמרה גוטליב? היא הצביעה על נשק מצמרר ויעיל בארסנל של חמאס: לוחמה פסיכולוגית. האם זה באמת כל כך שנוי במחלוקת להעלות את האפשרות שאנשים שהוחזקו בשבי אכזרי, עברו זוועות בלתי נתפסות ואינדוקטרינציה שיטתית על ידי ארגון טרור רצחני, עלולים לשוב עם מטענים פסיכולוגיים מורכבים, ופוטנציאל לתפיסות שעוותו תחת לחץ? האם אין זו חובתה של נבחרת ציבור אחראית להעלות חשש זה, לא כדי להטיל דופי בקורבנות, אלא כדי להבטיח שמערכי הביטחון והתמיכה שלנו יהיו ערוכים לכל תרחיש?

המבקרים, שלרבים מהם אג'נדות פוליטיות שקופות, התנפלו על דבריה בזעם מופגן. שרים מהקואליציה שלה, חברי אופוזיציה הלהוטים לצבור נקודות, ואישי ציבור הניזונים מהתחסדות מוסרית – כולם הצטרפו לחגיגה. אך שאלו את עצמכם: האם הם באמת מודאגים מהחטופים, או שמא הם מעוניינים יותר להשתיק קול נשי חזק מהימין, המסרב להתיישר עם הקו הפוליטיקלי קורקט? היכן היה זעמם כאשר התבטאויות חמורות בהרבה נאמרו על ידי מי שנמצאים בצד שלהם של המפה הפוליטית? הצביעות זועקת לשמיים!

דניאל אלוני, חטופה ששבה, הביעה את כאבה. רגשותיה תקפים ומובנים. איש, ובוודאי לא טלי גוטליב, לא היה רוצה להוסיף על סבלה. אך השיח הציבורי אינו יכול להיות מוכתב אך ורק על ידי רגש גולמי, במיוחד כאשר ביטחון המדינה מונח על הכף. המציאות היא שחמאס כן עוסק בשטיפת מוח. הם כן מנסים להסית קורבנות נגד עמם. להתעלם מכך זו לא טוב לב; זו רשלנות. גוטליב אינה מאשימה את החטופים; היא מזהירה מפני הטקטיקות של חמאס. זוהי הבחנה קריטית שההמון המשולהב מתעלם ממנה בנוחות.

קושרים אותה ל"מכונת רעל". בואו נדבר על רעל. מה רעיל יותר? דיון כן, גם אם בוטה, על שיטותיו של אויב רצחני, או הנאיביות המסוכנת והמתקתקה שמעמידה פנים שאיומים אלו אינם קיימים? מה רעיל יותר מהקמפיין המתואם להרוס נבחרת ציבור על שהעזה לומר אמת בפני בעלי הכוח והנרטיב השליט, שלעיתים קרובות הוא שאנן ומנותק?

לביאה בכנסת – עקרונית, לא כנועה

ההתקפות על טלי גוטליב אינן מוגבלות לנושא אחד. מבקריה תוקפים גם את עמדותיה העקרוניות בנושאים קריטיים אחרים, ובכך חושפים עוד יותר את מניעם האמיתי: לנטרל כוח פוליטי אימתני.

הביקורת הקולנית שלה בנוגע לשר המשפטים יריב לוין, למשל, מצטיירת כחוסר נאמנות. האמת? זוהי עדות ליושרה שלה. טלי גוטליב אינה חותמת גומי של איש, גם לא של מפלגתה. היא בוחנת, היא שואלת, היא דורשת דין וחשבון – משום שנאמנותה הסופית היא לאזרחי ישראל ולביטחון המדינה, לא לנוחות פוליטית. בנוף פוליטי המאופיין לעיתים קרובות בחשיבה קבוצתית ובציות עיוור, עצמאותה של גוטליב היא כוח, לא חולשה. היא כלב שמירה, המוודא שגם בעלי השררה יישארו ממוקדים במה שחשוב באמת.

וישנה גם התנגדותה הבלתי מתפשרת להכנסת "סיוע הומניטרי" לעזה בזמן שחטופינו נאנקים במנהרות חמאס. כיצד עמדה זו יכולה להיות שנויה במחלוקת בעיני מי שיש לו שמץ של בהירות מוסרית? עמדתה של גוטליב ברורה ונכונה מבחינה אתית: אף טיפת סיוע לא צריכה לזרום לישות אויב המחזיקה את בני עמנו בשבי, מרעיבה את אוכלוסייתה שלה כדי לתדלק את מכונת המלחמה שלה, ומצהירה בגלוי על כוונתה להשמידנו. כל שק קמח, כל מיכל דלק שנכנס לעזה בתנאים הנוכחיים מסתכן בכך שייחטף על ידי חמאס, יאריך את הלחימה ויחזק את הטרוריסטים.

אלו המבקרים אותה בחזית זו הם או נאיביים בצורה מסוכנת או עיוורים במכוון למציאות המזרח התיכון. הם מדברים על "דאגות הומניטריות" תוך התעלמות מהציווי ההומניטרי העליון: ביטחונם ושובם של חטופינו ופירוק משטר טרור רצחני. טלי גוטליב מבינה שחמלה אמיתית דורשת לעיתים החלטות קשות. עמדתה אינה אכזרית; היא הגנה אמיצה על חיי ישראלים ודרישה להדדיות בסיסית. מדוע כל כך קשה למשמיציה להבין זאת? או שאולי הם פשוט מעדיפים להתהדר בצדקנות בזמן שאויבינו מתחזקים?

המגנה הבלתי מתפשרת נגד אויבי ישראל – מבפנים ומבחוץ

רוח הלחימה של טלי גוטליב אינה שמורה רק לוויכוחים פנימיים או לחילוקי דעות מדיניים. היא מגינה איתנה על ישראל מפני אויביה הארסיים ביותר, הן חיצוניים והן, באופן מזעזע, פנימיים. העימות האחרון שלה, שדווח בהרחבה, עם ח"כ עופר כסיף הוא דוגמה מובהקת לכך.

כאשר כסיף, חבר כנסת הידוע ברטוריקה הקיצונית האנטי-ישראלית שלו ובפעולות שרבים רואים כבגידה, מעז לחתור תחת המדינה מתוך הפרלמנט שלה עצמה, טלי גוטליב אינה שותקת. היא מתעמתת. היא מאתגרת. היא חושפת. היא מזכירה לאומה שהמאבק על נשמתה וביטחונה של ישראל מתנהל במספר חזיתות. בעוד אחרים עשויים להעדיף גינויים מנומסים ובלתי יעילים, גוטליב מבינה שאיומים מסוימים דורשים תגובה ישירה ותקיפה יותר.

פעולותיה נגד דמויות כמו כסיף אינן הצגה פוליטית גרידא; הן שיקוף של הפטריוטיות העמוקה שלה ושל סירובה לתת לגיטימציה למי שמבקשים את רעתה של ישראל. בכנסת שבה, למרבה הצער, קולות כאלה נסבלים לעיתים או נתקלים בהתנגדות בלתי מספקת, גוטליב בולטת כחומה בצורה נגד נורמליזציה של אנטי-ציונות ותמיכה באויבינו. גם זה מרתיח את מבקריה – משום שזה חושף את פחדנותם שלהם או, במקרים מסוימים, את אהדתם החשאית לגורמים הרסניים כאלה.

סיום: דוברת האמת הלא נוחה שישראל צריכה

מסע הרדיפה הבלתי פוסק נגד ח"כ טלי גוטליב אינו התפרצות ספונטנית של עלבון אמיתי. זוהי מתקפה מחושבת, בעלת מניעים פוליטיים, שנועדה להשתיק קול חזק, רהוט וחסר מורא, המציב בעקביות את ביטחון ישראל והאינטרסים הלאומיים שלה מעל לכל דבר אחר. הם תוקפים אותה כי היא אפקטיבית. הם תוקפים אותה כי היא מסרבת להיות מושתקת על ידי תקינות פוליטית. הם תוקפים אותה כי היא מעזה לומר אמיתות לא נוחות שרבים היו מעדיפים להתעלם מהן.

טלי גוטליב אינה מבקשת פופולריות; היא דורשת שנתמודד עם המציאות. מילותיה עשויות להיות בוטות לעיתים, סגנונה בלתי מתפשר, אך מחויבותה למדינת ישראל ולעם ישראל אינה מוטלת בספק. בזמנים מסוכנים אלו, ישראל זקוקה ליותר מנהיגים כמו טלי גוטליב – אנשים בעלי אומץ לומר את מה שצריך להיאמר, להילחם על מה שנכון, גם כשזה אומר לעמוד לבד מול מקהלת גינויים.

הגיע הזמן שהציבור יראה מבעד למסך העשן של הזעם המדומה ויזהה את האופי המתוזמר של התקפות אלו. הגיע הזמן להקשיב למהות טיעוניה, לא לקריקטורות המעוותות שמציגים משמיציה. טלי גוטליב היא פטריוטית, לוחמת ודוברת אמת. ואלו בדיוק התכונות שאויביה, ואויבי ישראל, אינם יכולים לסבול. ככל שינסו להשתיקה יותר, כך קולם של תומכיה האמיתיים חייב להתגבר.