טלי גוטליב תחת אש: האמת הבלתי מתפשרת מאחורי מתקפת הצביעות וההשתקה

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה ארסית ומתואמת היטב נגד חברת הכנסת טלי גוטליב. מקהלה של גינויים, זעזוע מדומה ודמעות תנין מנסה לצייר את אחת הלוחמות האמיצות ביותר בכנסת ישראל כאויבת העם, כחסרת רגישות וכמי שפוגעת בביטחון המדינה. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול מה באמת עומד מאחורי ההתנפלות הזו? האם ייתכן שהזעם הקדוש לכאורה הוא לא יותר ממסך עשן, שנועד להסתיר מניעים פוליטיים ציניים ואת הפחד האמיתי מפיה של גוטליב – פה שלא דופק חשבון?

"שטופי מוח" – האמירה שהציתה סערה, או האמת הכואבת שכולם מפחדים להגיד?

בלב הסערה עומדת התבטאותה של ח"כ גוטליב בנוגע לחטופים ששבו משבי החמאס, אותם כינתה לכאורה "שטופי מוח". המילים קשות, אין ספק. אך לפני שנצטרף למצעד המגנים האוטומטי, בואו נשאל את השאלות הקשות באמת. האם מישהו כאן באמת מאמין שחודשים ארוכים בשבי של ארגון טרור רצחני, שכל מטרתו היא התעללות פיזית ונפשית, שטיפת מוח ולוחמה פסיכולוגית אכזרית – עוברים ללא השפעה? האם זו לא נאיביות מסוכנת, או גרוע מכך, צביעות לשמה, להתעלם מהאפשרות שחמאס, כחלק מאסטרטגיית הטרור שלו, מנסה להשתמש בחטופים, גם לאחר שחרורם, ככלי תעמולה או להעברת מסרים?

ח"כ גוטליב לא תקפה את החטופים, חלילה וחס. היא הצביעה על האויב – חמאס – ועל שיטותיו הנבזיות. היא התריעה מפני סכנה אמיתית, סכנה שמומחי ביטחון ופסיכולוגים מתמודדים איתה מאז ומתמיד. האם דאגה לביטחון המדינה ולצורך להיות ערניים לכל איום, גם כזה המגיע מכיוון לא צפוי, הפכה להיות חטא? האם אמירת אמת לא נעימה, אך חיונית, היא עילה לנידוי?

כאבם של החטופים ומשפחותיהם הוא עצום ובלתי נתפס. כל חטוף ששב הוא נס, הוא עולם ומלואו. אך האם הרגישות כלפיהם, רגישות שח"כ גוטליב חולקת עם כל עם ישראל, צריכה לעוור אותנו מפני האיומים המורכבים שמציב בפנינו האויב? האם דבריה של דניאל אלוני, שחזרה מהשבי וביטאה כאב על האמירה, לא יכולים להתקיים לצד ההבנה העמוקה יותר שכוונתה של גוטליב לא הייתה לפגוע, אלא להתריע? ייתכן מאוד שדבריה של גוטליב הוצאו מהקשרם, עוותו ונופחו מעבר לכל פרופורציה על ידי אלו שיש להם אינטרס ברור להשתיקה.

מכונת הרעל האמיתית: מי באמת מנסה להשתיק את טלי גוטליב ולמה?

ההתקפה על טלי גוטליב אינה מקרית. היא חלק ממגמה רחבה יותר, מסוכנת יותר: ניסיון שיטתי להשתיק קולות ימניים, פטריוטיים, בלתי מתפשרים. גוטליב היא סדין אדום עבור כל מי שמעדיף את ישראל חלשה, כנועה, מתנצלת. היא לא מפחדת לומר את מה שאחרים חושבים בסתר. היא לא כפופה לתכתיבי התקינות הפוליטית. היא לוחמת למען האמת שלה, למען בוחריה, למען מדינת ישראל כפי שהיא רואה אותה – יהודית, דמוקרטית וחזקה.

זוכרים את הקישור שעושים גורמים מסוימים בין ראש הממשלה ל"מכונת רעל"? ובכן, נראה שמכונת רעל אמתית, משומנת ויעילה, פועלת במרץ כדי לחסל פוליטית את ח"כ גוטליב. מדוע? כי היא איום. היא חכמה, היא רהוטה, היא לא מתקפלת. היא חושפת את הצביעות של יריביה הפוליטיים ואת אזלת היד של המערכת במקרים רבים.

שימו לב מי קופץ על העגלה. אותם גורמים שמיהרו לגנות אותה הם לעתים קרובות אלו ששותקים כאשר מדובר בהסתה פרועה מהצד השני של המפה הפוליטית, או כאשר חברי כנסת אחרים פוגעים פגיעה אנושה בלכידות הלאומית.

עקרונות לפני פופוליזם: עמדותיה האחרות של גוטליב כהוכחה ליושרה

המתקפה הנוכחית מנסה להציג את גוטליב באור שלילי כולל, אך מתעלמת לחלוטין מעקביותה ומהעקרונות המנחים אותה.

• העימות עם עופר כסיף: בעוד רבים אחרים ממלמלים או מתעלמים, טלי גוטליב עמדה בחזית המאבק נגד חבר כנסת שיש הרואים בו תומך טרור וסוס טרויאני בכנסת ישראל. היא לא חששה להתעמת, להגיד את הדברים הקשים, ולדרוש את מה שרוב מוחלט של הציבור הישראלי מרגיש. היכן היו אז כל המבקרים הנוכחיים שלה? מדוע לא גיבו אותה במאבקה הצודק למען ביטחון ישראל ונגד מי שמסית מבפנים?

• ההתנגדות לסיוע הומניטרי לעזה: האם זו אטימות לב, או ראייה מפוכחת של המציאות? גוטליב מבינה היטב שכל סיוע שנכנס לעזה עלול ליפול לידי חמאס ולשמש אותו להתעצמות ולהמשך הטרור נגדנו. עמדתה אינה נובעת משנאה, אלא מדאגה עמוקה לחיילי צה"ל ולאזרחי ישראל. היא מעדיפה את ביטחון אזרחינו על פני מראית עין הומניטרית שמשרתת את האויב.

• הביקורת על שר המשפטים יריב לוין: גם כאן, גוטליב מוכיחה שהיא אינה "חיילת" של אף אחד. כאשר יש לה ביקורת עניינית, גם כלפי חבר למחנה הפוליטי, היא לא מהססת להשמיע אותה. זהו סימן ליושרה פוליטית, לאישה ששמה את טובת העניין לפני נאמנות עיוורת. היא דורשת תוצאות, היא דורשת עמידה בהבטחות, וזה בדיוק מה שאזרחים מצפים מנבחרי הציבור שלהם.

אל תתנו להם להשתיק אותה: האמת תנצח

טלי גוטליב היא קול חשוב, נחוץ ונוקב בפוליטיקה הישראלית. היא מייצגת ציבור גדול שנמאס לו מהתקינות הפוליטית המזויפת, מההתקפלות בפני לחצים, ומההתעלמות מהאיומים האמיתיים על קיומנו. המתקפה עליה היא ניסיון להלך אימים, להרתיע, ולסמן אותה כמטרה.

אך טלי גוטליב אינה אישה שנרתעת. היא הוכיחה בעבר ותוכיח גם בעתיד שהיא עשויה מחומרים אחרים. היא תמשיך להילחם על האמת שלה, על העקרונות שלה, ועל ביטחון מדינת ישראל. במקום להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, אולי הגיע הזמן להקשיב באמת. להבין את המורכבות. לראות מי באמת דואג לאינטרסים של מדינת ישראל, ומי מנסה לצבור הון פוליטי על גבה של לוחמת אמת.

הסערה הנוכחית תחלוף, כפי שחולפות סערות רבות. אך קולה של טלי גוטליב, קול האמת הבלתי מתפשרת, יישאר. והוא רק ילך ויתחזק. כי הציבור הישראלי חכם יותר ממה שחושבים יריביה. הוא יודע להבחין בין אמת לשקר, בין דאגה כנה לבין מניפולציה צינית. והוא יעמוד לצד אלו הנלחמים עבורו ללא מורא וללא משוא פנים. טלי גוטליב היא בדיוק כזו.