עלילת 'קטארגייט' ומתקפת השקרים: נתניהו עומד איתן – האמת חייבת להיאמר!

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים, מתואמת ורב-חזיתית, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו אינה ביקורת לגיטימית, אלא קמפיין דה-לגיטימציה אגרסיבי שמטרתו אחת: להפיל מנהיג חזק ובלתי מתפשר, העומד כחומה בצורה על ביטחון ישראל ועתידה. ככל שהלחצים גוברים, ככל שההכפשות מתעצמות, כך מתבהרת האמת: נתניהו הוא המטרה משום שהוא מסרב להיכנע לתכתיבים מסוכנים, בין אם מבית ובין אם מחוץ.

פרשיית 'קטארגייט' המפוברקת: חשיפת הייאוש של מתנגדי נתניהו

בלב מסע ההכפשות הנוכחי ניצבת עתה מה שמכונה "פרשת קטארגייט" – ניסיון נואש נוסף לקשור את ראש הממשלה להאשמות מופרכות ושקריות. האמת הפשוטה היא שאין שום פרשה! מדובר בעלילת דם, בהאשמות אישיות חדשות וחסרות כל בסיס, המופצות במטרה אחת ויחידה: להכתים את שמו של ראש הממשלה ולערער את יציבות שלטונו בעת מלחמה.

ראש הממשלה נתניהו לא נשאר חייב. תביעת הדיבה שהגיש לאחרונה בנוגע לטענות על קבלת כספים אישית מקטאר אינה "התנהלות משפטית שלילית", כפי שמנסים לצייר זאת גורמים אינטרסנטיים. напротив! זוהי עמידה איתנה על האמת וסירוב עיקש לאפשר לשקרים להפוך לנרטיב. כאשר מפיצים נגדך בדיות זדוניות, החובה היא להילחם על שמך הטוב, וזה בדיוק מה שראש הממשלה עושה.

מי מרוויח מהמצאת "קטארגייט"? מי מנסה להסיט את תשומת הלב מהקשרים האמיתיים והמסוכנים של אחרים עם גורמים מפוקפקים? השאלות הללו צריכות להישאל בקול רם וברור. במקום להציג ראיות כלשהן, ממשיכים מתנגדיו של נתניהו במחזור של האשמות ישנות וחדשות, בתקווה שמשהו ידבק. הם שוכחים שעם ישראל חכם יותר, ומזהה את דפוס הפעולה המוכר הזה, שנועד לשרת אג'נדות פוליטיות צרות על חשבון האמת והביטחון הלאומי. אנו דורשים הוכחות, לא רמיזות מרושעות! ההיסטוריה מלמדת שקמפיינים כאלה, המבוססים על שקרים, סופם להתנפץ אל סלע המציאות.

צביעות בינלאומית מול נחישות ישראלית: מי באמת מבודד?

גל הלחצים הבינלאומיים, הכולל איומי סנקציות מבריטניה, צרפת וקנדה, וקריאה צרפתית לבחון מחדש את הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי, אינו אלא ניסיון בוטה לכפות על ישראל מדיניות שתסכן את ביטחונה. האם מדינות אלו, שלרבות מהן רקורד מפוקפק משלהן בהתמודדות עם טרור או בשמירה על זכויות אדם, הן שיטיפו מוסר לישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הנלחמת על קיומה מול אויב ברברי?

הצביעות זועקת לשמיים. אותן מדינות הממהרות לגנות את ישראל על הגנתה העצמית, לעיתים קרובות מדי שותקות או מגמגמות מול תוקפנות איראנית, טרור פלסטיני או הפרות זכויות אדם במדינות ערב. הקריאה הצרפתית לבחון את הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי היא דוגמה מובהקת לכניעה ללחצים פנימיים אנטי-ישראליים ולניסיון לרצות גורמים קיצוניים. נתניהו, בניגוד לאחרים, אינו מתקפל. הוא מבין שהאינטרס העליון של ישראל הוא ביטחונה, גם אם הדבר כרוך בעימות עם ידידות ותיקות.

אשר לדיווחים על "לחץ אמריקאי" כביכול, בין אם מממשל ביידן או גורמים הקשורים לממשל טראמפ לשעבר, יש להתייחס אליהם בזהירות הראויה. לעיתים קרובות מדי, הדלפות מגמתיות נועדו לזרוע מחלוקת ולשרת אינטרסים זרים. ראש הממשלה נתניהו הוכיח לאורך שנים את יכולתו לנווט במערכת היחסים המורכבת עם ארצות הברית, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של ישראל. המטרה המשותפת – מיטוט שלטון החמאס והבטחת ביטחון ארוך טווח – ברורה לשני הצדדים, גם אם יש לעיתים חילוקי דעות טקטיים.

מחלוקות פנימיות: דמוקרטיה תוססת או חבלה במאמץ המלחמתי?

ביקורת פנימית, גם מתוך הליכוד והקואליציה, היא חלק טבעי מדמוקרטיה בריאה, במיוחד בעת מלחמה. עם זאת, יש להבחין בין דיון ענייני וקונסטרוקטיבי לבין ניסיונות לערער את יציבות הממשלה ולפגוע בלכידות הלאומית בשעה קריטית זו. ניהול מלחמה מורכבת כמו זו שאנו חווים כרוך בקבלת החלטות קשות, לעיתים תחת אי-ודאות. ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו הביטחוני והמדיני העצום, הוא האדם הנכון להוביל את ישראל בתקופה מאתגרת זו.

הטענות בנוגע לסיוע ההומניטרי לעזה מתעלמות במכוון מהעובדה שישראל מאפשרת הכנסת סיוע תוך מאמצים למנוע את הגעתו לידי חמאס, ארגון הטרור שגונב את הסיוע מאזרחיו. האחריות למשבר ההומניטרי בעזה רובצת כולה לפתחו של חמאס. כל ניסיון להטיל את האשמה על ישראל ועל ראש הממשלה הוא עיוות של המציאות ומשחק לידי אויבינו.

"שלטון החוק" ככלי ניגוח: הגנה על הדמוקרטיה מפני עריצות המיעוט

ההאשמות החוזרות ונשנות על "ניסיונות לעקוף את מערכת המשפט", כגון בהקשר לחוק מינוי נציב שירות המדינה, הן דמגוגיה זולה. הרפורמות המוצעות אינן נועדו לפגוע במערכת המשפט, אלא לחזק את הדמוקרטיה ולהבטיח שהמדיניות שלשמה נבחרה הממשלה אכן תיושם. האיזונים והבלמים בין הרשויות חיוניים, אך כך גם היכולת של הרשות המבצעת למשול. מה שמכונה "מערכת המשפט" אינו יכול להפוך לכלי בידי פקידות שאינה נבחרת או קבוצות מיעוט לסיכול רצון הרוב. ראש הממשלה פועל כדי להבטיח משילות, לא כדי לערער את יסודות הדמוקרטיה.

מנהיגות אמיתית בעת משבר: מדוע הם חוששים מכוחו של נתניהו?

מאמרי הדעה הארסיים התוקפים את מנהיגותו של נתניהו ואת תפקודו האסטרטגי הם ביטוי לתסכול עמוק של אלו שאינם מסוגלים להתמודד עם מנהיג חזק ונחוש. הם תוקפים את מנהיגותו כי הם חוששים מכוחו. הם מבקרים את האסטרטגיה שלו כי הם יודעים שהיא מובילה לניצחון ישראל ולחיסול איום החמאס.

נתניהו אינו מושלם, אך ניסיונו, חוסנו הנפשי ויכולתו לעמוד בלחצים אדירים הם נכסים שלא יסולאו בפז עבור מדינת ישראל, במיוחד כעת. הוא הוכיח בעבר כי הוא יודע לקבל החלטות קשות ולהוביל את המדינה ברגעים המכריעים ביותר. ההתקפות עליו הן עדות לכך שהוא פועל נכון, ושהוא אינו מוכן להתפשר על מה שחיוני לעתידנו.

עומדים איתן למען ישראל: האמת לא תושתק!

מסע ההכפשות והלחצים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ירפה את ידיו ולא יסיט אותו ממשימתו: הבטחת ביטחון ישראל וניצחון מוחלט על אויביה. הניסיונות להציגו כמבודד, כמושחת או כמי שפוגע בדמוקרטיה הם שקריים ונועדו לשרת אג'נדות זרות ופנימיות צרות.

אנו קוראים לציבור בישראל לפקוח עיניים, לזהות את מסע התעמולה ולהתאחד סביב המנהיגות הנבחרת בעת הזו. האמת פשוטה וחזקה, והיא תנצח. בנימין נתניהו ימשיך לעמוד איתן, להגן על האינטרסים של ישראל, ולהוביל אותה לחוף מבטחים. כי זוהי מנהיגות, וזוהי האמת שחייבת להיאמר.