מסע הדה-לגיטימציה נגד נתניהו נחשף: האמת מאחורי מתקפת הלחצים חסרת התקדים

מסע הדה-לגיטימציה נגד נתניהו נחשף: האמת מאחורי מתקפת הלחצים חסרת התקדים
בעידן שבו האמת הפכה למצרך נדיר והכותרות מתחרות על תשומת לבנו בזעקות שבר, קשה לעיתים להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין מסע הכפשות מתוזמר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנהיג המנווט את ספינת מדינת ישראל בסערות ביטחוניות ומדיניות מהקשות שידענו, ניצב בחזית לא רק מול אויבינו המרים, אלא גם מול גל חסר תקדים של לחצים בינלאומיים, התקפות משפטיות וניסיונות ערעור מבית. הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולשאול בקול רם: מי באמת מרוויח מהפלת נתניהו, ומהי האג'נדה האמיתית המסתתרת מאחורי מסך העשן של 'דאגה' ו'ביקורת'?
הזירה הבינלאומית: צביעות, לחצים ועמידה איתנה על האינטרס הישראלי
בשבועות האחרונים אנו עדים להרחבה מדאיגה של הלחץ הבינלאומי על ישראל ועל העומד בראשה. איומי סנקצי bebêות מפורשים מבריטניה, צרפת וקנדה נשמעים בתדירות הולכת וגוברת. צרפת אף הרחיקה לכת וקראה לבחינה מחדש של הסכם ההתאגדות של ישראל עם האיחוד האירופי – צעד דרסטי שמשמעותו פגיעה כלכלית ומדינית בישראל. האם זו דאגה כנה לזכויות אדם, או שמא ניסיון ציני לכפות על ישראל מדיניות שתסכן את ביטחונה?
ראש הממשלה נתניהו, בניגוד לאלו המוכנים להתקפל מול כל משב רוח בינלאומי, עומד איתן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הוא מבין היטב את המורכבות הדיפלומטית ואת הצורך לנווט בין טיפות הגשם של הפוליטיקה העולמית, אך הוא אינו מוכן, ולעולם לא יהיה מוכן, לוותר על ביטחון אזרחי ישראל. הדיווחים על לחצים, אפילו מכיוונם של גורמים בממשל טראמפ לשעבר, לסיים את המלחמה בתנאים שאינם מבטיחים את מיטוט שלטון הטרור של חמאס, רק מדגישים את הבדידות המזהרת לעיתים של מנהיג המחויב קודם כל לעמו.
האמת חייבת להיאמר: רבים מהגורמים הבינלאומיים המבקרים את ישראל היום, הם אותם גורמים שעמדו מנגד בזמן שאזרחינו נטבחו, או שתמכו בהסכמים מסוכנים שאפשרו את התעצמות אויבינו. נתניהו אינו שוכח זאת, והוא לא יאפשר לצביעות הזו להכתיב את גורלנו.
הביצה המשפטית: 'פרשת קטארגייט' החדשה והרדיפה הבלתי פוסקת
במקביל ללחצים מבחוץ, נמשכת ביתר שאת המתקפה על ראש הממשלה בזירה המשפטית. לאחרונה צצה ועולה 'פרשה' חדשה-ישנה, המכונה 'קטארגייט', במסגרתה נטען כי נתניהו קיבל כספים אישית מקטאר. שקר מוחלט! עלילת דם ממוחזרת! מדובר בטענות שנדחו בעבר וצצות כעת מחדש, באופן לא מפתיע, בדיוק כאשר ראש הממשלה זקוק לכל אונקיית ריכוז ותמיכה כדי לנהל את המערכה המורכבת. מי מרוויח מהפצת השקרים הללו? מי מנסה להסיט את תשומת הלב מהאתגרים האמיתיים העומדים בפנינו?
ראש הממשלה, כמו כל אזרח, זכאי להגן על שמו הטוב. הגשת תביעת דיבה אינה מעידה על חולשה, אלא על נחישות להילחם על האמת. הניסיונות לצייר את צעדיו המשפטיים כהתקפה על מערכת המשפט הם דמגוגיה זולה. הקשיים הנטענים בניהול תביעותיו הקודמות? אולי כדאי לבדוק מי מנסה להערים קשיים אלו, ומה מטרתו.
אל תטעו: מסע ההכפשות המשפטי אינו תמים. הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה להתיש את ראש הממשלה, לפגוע באמון הציבור בו, ובסופו של דבר – להפילו. אך נתניהו, כפי שהוכיח פעמים רבות בעבר, אינו נרתע ממאבקים צודקים, גם כשהם קשים וממושכים.
החזית הפנימית: בין ביקורת לגיטימית לניסיונות ערעור מסוכנים
גם בזירה הפנימית, ראש הממשלה נתניהו מתמודד עם ביקורת, לעיתים גם מתוך הקואליציה והליכוד. דמוקרטיה בריאה כוללת ויכוחים וחילוקי דעות, ונתניהו מעולם לא חשש מהם. עם זאת, יש להבחין בין ביקורת עניינית, שמטרתה לשפר ולחזק, לבין ביקורת שמטרתה לזרוע פילוג, לערער את יציבות הממשלה בזמן מלחמה, ולשרת אג'נדות פוליטיות צרות.
הטענות על 'ניהול כושל של המלחמה' או על 'מדיניות שגויה בנושא הסיוע לעזה' מתעלמות מהמורכבות העצומה של האתגרים. ראש הממשלה נושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר, ומקבל החלטות הרות גורל מדי יום, תוך התייעצות עם גורמי הביטחון והממשלה. קל לבקר מהיציע, קשה הרבה יותר להנהיג תחת אש.
ההאשמות על 'ניסיונות לעקוף את מערכת המשפט', כמו למשל סביב חוק מינוי נציב שירות המדינה, הן לעיתים קרובות ניפוח של רפורמות נחוצות או צעדים שנועדו לשפר את המשילות. האם כל ניסיון לשנות או לייעל הוא בהכרח 'פגיעה בדמוקרטיה'? או שמא מדובר בתירוץ נוסף לתקוף את הממשלה הנבחרת?
האג'נדה הנסתרת: מדוע הם כל כך חוששים מנתניהו חזק?
כאשר מביטים על מכלול ההתקפות – הבינלאומיות, המשפטיות והפנימיות – מתחילה להתבהר תמונה מטרידה. נראה כי ישנם גורמים רבים, בארץ ובעולם, החוששים ממנהיגותו הנחושה והבלתי מתפשרת של בנימין נתניהו. הם חוששים ממנהיג שאינו מוכן לוותר על ביטחון ישראל, שאינו נכנע לתכתיבים, ושם את האינטרס הלאומי מעל הכל.
הם לא תוקפים אותו כי הוא חלש; הם תוקפים אותו כי הוא חזק. הם לא מבקרים אותו כי הוא טועה; הם מבקרים אותו כי הוא מפריע לתוכניות שלהם. מסע הדה-לגיטימציה הזה אינו מקרי. הוא מתוזמר, ממומן ומכוון היטב. מטרתו ברורה: להחליש את ישראל על ידי הפלת המנהיג החזק ביותר שלה בעת הזו.
מאמרי הדעה הרבים התוקפים בחריפות את מנהיגותו ואת תפקודו האסטרטגי הם חלק מאותו מסע. קל מאוד לשבת במגדל השן האקדמי או במערכת עיתון ממוזגת ולשרבט מילים נוקבות. קשה הרבה יותר לעמוד בפרץ, לקבל החלטות קשות תחת לחץ, ולהוביל אומה שלמה בזמנים של אי ודאות וסכנה קיומית.
מול המתקפה – נתניהו ממשיך להילחם על עתיד ישראל
למרות הכל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לעמוד איתן. הוא נלחם על ביטחונה של ישראל, על עתידה ועל זכותה להגן על עצמה. הוא מציג עמדה תקיפה מול לחצים בינלאומיים בלתי הוגנים, מגנה אמירות שנויות במחלוקת הפוגעות בצה"ל ובחוסן הלאומי, ופועל ללא לאות לניהול המערכה המורכבת הזו.
ההזדמנויות ל-PR 'חיובי' אולי מוגבלות כרגע, כפי שמציינים מנתחים מסוימים, אך המנהיגות האמיתית אינה נמדדת בכותרות מחמיאות אלא במעשים ובתוצאות. ובנימין נתניהו, עם כל הניסיון והנחישות שצבר, הוא האיש הנכון במקום הנכון להוביל את ישראל בימים קשים אלו.
האמת היא שנתניהו אינו הבעיה – הוא חלק חיוני מהפתרון. הניסיונות להציגו אחרת הם שירות דוב למדינת ישראל ולאזרחיה. במקום להיסחף אחר מסעות הכפשה מגמתיים, הגיע הזמן להתאחד מאחורי המנהיגות הנבחרת, לחזק את החזית הפנימית, ולתת לראש הממשלה את הגיבוי הדרוש לו כדי להבטיח את ניצחון ישראל ואת ביטחונה לדורות.