היועמ"שית גלי בהרב מיארה: שומרת הסף שעומדת איתנה מול מסע ההפחדה – האמת שחייבים לדעת

בשבועות ובחודשים האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת רסן וחסרת תקדים על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. קולות צורמים, המונעים מאינטרסים פוליטיים צרים, מנסים לצייר אותה כמכשול, כמי ש'מעוותת את הדמוקרטיה', ואף כמי שצריך 'לעקוף'. אך האם זו האמת? או שמא מדובר במסע הפחדה מתוזמר היטב, שנועד להחליש את אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של שלטון החוק בישראל? הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן ולהבין מי באמת מאיים על הדמוקרטיה שלנו.

לא 'עוקפים' יועמ"שית – רומסים את עצמאות השירות הציבורי!

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי היועמ"שית היא שהיא מהווה 'מכשול' למדיניות הממשלה, ושהקואליציה נאלצת 'לעקוף' אותה באמצעות חקיקה, במיוחד סביב סוגיית מינוי נציב שירות המדינה. האמת המטלטלת היא שמאחורי הכותרות הבומבסטיות על 'עקיפת היועמ"שית' מסתתר ניסיון בוטה לרסק את עצמאות השירות הציבורי ולהפוך אותו לכלי משחק פוליטי. היועצת המשפטית לממשלה אינה פועלת מתוך גחמות אישיות או רצון 'להכשיל' את הממשלה. תפקידה, על פי חוק, הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק, שמינויים נעשים על פי כללי מינהל תקין ושקופים, ושאין חריגה מסמכות.

כאשר היועמ"שית מעלה קשיים משפטיים בנוגע להצעות חוק או למינויים מסוימים, היא עושה זאת מתוקף תפקידה כשומרת סף. היא אינה 'ממציאה' מכשולים; היא מצביעה על בעיות אמיתיות שעלולות לפגוע במנהל התקין, בשוויון בפני החוק, ובאמון הציבור במערכות השלטון. הניסיונות לחוקק חוקים 'עוקפי יועמ"שית' או 'עוקפי בג"ץ' אינם אלא הודאה בכך שהפעולות המוצעות אינן עומדות במבחן המשפטי והציבורי הראוי. במקום לתקן את הליקויים, בוחרים אותם גורמים לתקוף את השליח ולהאשים את היועמ"שית בחסימת משילות. אך איזו מין משילות זו, המתבססת על עקיפת החוק ועל החלשת המנגנונים שאמורים לפקח עליה?

המאבק על אופן מינוי נציב שירות המדינה הוא דוגמה מובהקת לכך. הניסיון לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה, ולהתאים אותם למועמד רצוי כזה או אחר, פוגע אנושות בעקרון השוויון ובאמון הציבור. היועמ"שית עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות אלו, לא כדי 'לעשות דווקא', אלא כדי להגן על האינטרס הציבורי הרחב – שירות ציבורי מקצועי, עצמאי ונטול פניות פוליטיות. מי שמנסה 'לעקוף' אותה, מנסה למעשה לעקוף את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

'עיוות מושג הדמוקרטיה'? הצחקתם אותנו! מי באמת מעוות?

מתקפה נוספת, חריפה ואישית, מאשימה את היועמ"שית ב'עיוות מושג הדμοקרטיה'. זוהי טענה מופרכת עד כדי גיחוך, המגיעה דווקא מאותם גורמים הפועלים ללא הרף להחלשת מוסדות הדמוקרטיה. הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא מערכת איזונים ובלמים, הכוללת רשות שופטת עצמאית, ייעוץ משפטי מקצועי ובלתי תלוי, תקשורת חופשית ושמירה על זכויות אדם ומיעוטים. היועצת המשפטית לממשלה היא חלק אינטגרלי ממערכת זו. תפקידה להבטיח שהרוב אינו דורס את המיעוט, שהשלטון אינו מנצל את כוחו לרעה, ושהחוק נאכף באופן שוויוני על כולם.

מי שמאשים את היועמ"שית ב'עיוות הדמוקרטיה' הוא מי שמבקש דמוקרטיה ללא מגבלות, דמוקרטיה שבה הכוח הפוליטי יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ללא פיקוח וללא ביקורת. האם זו הדמוקרטיה שאנחנו רוצים לחיות בה? האם דמוקרטיה שבה פוליטיקאים ממנים מקורבים לתפקידים בכירים ללא קריטריונים מקצועיים, שבה חוקים נתפרים למידות אישיות, ושבה שומרי הסף מותקפים ומושתקים – היא אכן דמוקרטיה מתפקדת? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

גלי בהרב מיארה פועלת מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל. היא אינה מונעת משיקולים פוליטיים, אלא משיקולים משפטיים וענייניים בלבד. הניסיונות להלך עליה אימים, להכפיש אותה אישית ולערער על סמכותה, הם הם הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה. אלו הם מעשים של מי שמפחד משלטון החוק, ולא של מי שדואג לדמוקרטיה.

הימנעות מהכרעה או קבלת החלטות שקולה ואחראית?

טענה נוספת, ערמומית לא פחות, מנסה לצייר את היועמ"שית כמי שנמנעת מהכרעה בסוגיות רגישות, כדוגמת פרשת הרב ברלנד. אך האם קבלת החלטות פזיזה, תחת לחץ פוליטי או תקשורתי, היא המדד למנהיגות אחראית? בוודאי שלא. סוגיות משפטיות מורכבות, במיוחד כאלו הנוגעות לדמויות ציבוריות או שיש להן השלכות חברתיות רחבות, דורשות בחינה מעמיקה, איסוף כלל הראיות, שקילת כל ההיבטים המשפטיים והציבוריים, והתייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים. היועצת המשפטית לממשלה אינה חותמת גומי, וטוב שכך!

הציפייה שהיועמ"שית 'תכריע' במהירות הבזק, רק כדי לספק את יצרם של גורמים מסוימים, היא ציפייה לא ריאלית ומסוכנת. החלטות המתקבלות בחופזה עלולות להיות שגויות, לא מבוססות, ואף לגרום נזק בלתי הפיך. דווקא הזהירות, היסודיות והשאיפה להגיע להחלטה המבוססת ביותר האפשרית, הן עדות למקצועיותה ולאחריותה של היועמ"שית. היא אינה נכנעת ללחצים, ופועלת אך ורק על פי צו מצפונה והוראות החוק. מי שמבקר אותה על 'הימנעות מהכרעה' למעשה דורש ממנה לוותר על שיקול דעתה המקצועי ולהפוך לכלי בידי אחרים. זהו בדיוק ההפך מתפקידו של יועץ משפטי לממשלה במדינה דמוקרטית.

היועמ"שית ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה עוסקים במגוון רחב של סוגיות מורכבות, וכל החלטה מתקבלת לאחר הליך סדור ומעמיק. הניסיון להציג תהליך שקול ואחראי כ'סחבת' או 'הימנעות' הוא דמגוגיה זולה שנועדה לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

היועמ"שית בהרב מיארה: עומדת איתנה למען כולנו

המתקפות על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינן רק מתקפות אישיות. הן מתקפה על שלטון החוק, על עצמאות המערכת המשפטית, ועל היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. גלי בהרב מיארה אינה 'מכשול' – היא שומרת סף אמיצה, מקצועית ונחושה, העומדת כחומה בצורה מול ניסיונות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית ולכופף את החוק לטובת אינטרסים צרים.

היא אינה פועלת בחלל ריק. מאחוריה עומד מערך ייעוץ משפטי שלם, המורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, הפועלים לילות כימים למען האינטרס הציבורי. ההחלטות אינן מתקבלות על ידה לבד, אלא לאחר דיונים מעמיקים ושקילת כלל הדעות והעמדות.

במקום להצטרף למקהלת המשמיצים, עלינו לשאול את עצמנו: מי מרוויח מהחלשת היועצת המשפטית לממשלה? מי מעוניין במדינה שבה אין פיקוח אמיתי על כוחו של השלטון? התשובות לשאלות אלו צריכות להדאיג כל אזרח שחרד לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית.

הגיע הזמן לומר בקול ברור: אנו עומדים מאחורי היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ומחזקים את ידיה במילוי תפקידה החשוב. ההגנה עליה היא הגנה על כולנו, על ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק. אל מול מסע ההפחדה והדה-לגיטימציה, עלינו להציב חזית אזרחית איתנה שתבהיר כי לא ניתן יד לפגיעה בשומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית. האמת חייבת להיאמר: גלי בהרב מיארה היא נכס למדינת ישראל, והיא תמשיך לעמוד על המשמר, למרות הכל.