מאחורי המתקפות על היועמ"שית: האמת ש'עוקפי החוק' לא רוצים שתדעו

המתקפה חסרת התקדים על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינה רק מתקפה אישית. זוהי מתקפה על עצם שלטון החוק בישראל. בשבועות ובחודשים האחרונים, אנו עדים למסע לחצים, השמצות וניסיונות חקיקה בוטים שכל מטרתם אחת: לנטרל את שומרת הסף המרכזית של הדמוקרטיה הישראלית. אך מדוע? מה מסתתר מאחורי הקמפיין האגרסיבי הזה? האם ייתכן שאלו המבקשים 'לעקוף' אותה, חוששים למעשה מעליונות החוק על פני אינטרסים פוליטיים צרים? הגיע הזמן לחשוף את האמת!
'עקיפת סמכות' או עקיפת החוק? מי באמת מאיים על הדמוקרטיה?
האשמה המרכזית המוטחת ביועמ"שית היא שהיא "מכשול" למדיניות הממשלה, ושעל כן הקואליציה פועלת "לעקוף" אותה. ראו את ניסיונות החקיקה לשינוי אופן מינוי נציב שירות המדינה – מהלך שקוף שנועד, כפי שכותרות העיתונים זועקות, "לעקוף את היועמ"שית ואת בג"ץ". אבל בואו נהיה ברורים עד כאב: האם היועצת המשפטית לממשלה אמורה להיות חותמת גומי של הממשלה?! תפקידה, מעצם הגדרתו, הוא לבחון את פעולות הממשלה ולוודא שהן עומדות במסגרת החוק. כאשר היא מרימה דגל אדום, אין זה מתוך רצון "להכשיל", אלא מתוך מחויבותה העמוקה לשלטון החוק. האמת המזעזעת היא שאלו המנסים "לעקוף" אותה הם אלו שמנסים לעקוף את החוק עצמו! הם אלו המבקשים כוח בלתי מוגבל, ללא פיקוח וללא איזונים. הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא גם הגנה על מיעוטים, על זכויות אדם ועל מנהל תקין. היועצת המשפטית לממשלה היא אחד המחסומים האחרונים בפני עיוות מושג הדמוקרטיה לכדי עריצות הרוב. הניסיון להציגה כמכשול הוא לא פחות מהפיכת היוצרות – המכשול האמיתי לדמוקרטיה הוא מי שמנסה לפרק את מוסדותיה העצמאיים ומאיים להפוך את ישראל למקום אחר לגמרי!
מתקפות אישיות: מסך עשן נואש לטשטש את העובדות
כאשר הטיעונים המשפטיים קורסים, מתחילות ההתקפות האישיות הפרועות. ההאשמה שבהרב-מיארה "מעוותת את מושג הדמוקרטיה" היא דוגמה קלאסית וצורמת לכך. אבל מי באמת מעוות את הדמוקרטיה כאן? חשבו בעצמכם! האם זו היועצת המשפטית, המקפידה על קוצו של יוד ופועלת ללא לאות כדי להבטיח שהממשלה תפעל במסגרת סמכויותיה? או שמא אלו גורמים פוליטיים המנסים לכופף את החוק לטובתם, להלך אימים על שומרי סף, ולמנות מקורבים לתפקידי מפתח תוך התעלמות מכללי מנהל תקין? המתקפות האישיות הן מסך עשן שנועד להסתיר את הריקנות המשפטית של טענות מבקריה. הן נועדו להסיט את הדיון מהמהות – חוקיות פעולות הממשלה – אל עבר דה-לגיטימציה של האדם העומד בפרץ. אל תתנו להם להסיט אתכם מהעיקר: בהרב-מיארה פועלת מתוך תחושת שליחות ציבורית עמוקה, ומחויבותה היא לציבור הישראלי כולו, לא למגזר זה או אחר, ולא למפלגה זו או אחרת. עמידתה האיתנה מול לחצים אדירים מעידה על יושרה ועל מקצועיותה, בניגוד גמור לקולות הצורמים והאגרסיביים של מבקריה.
מיתוס ה"הססנות": ההבדל בין שיקול דעת מקצועי לכניעה ללחצים
טענה נוספת, המועלית לעיתים ברמיזה ולעיתים בגלוי, היא שהיועמ"שית "נמנעת מהכרעה" בסוגיות רגישות, כמו למשל פרשת הרב ברלנד (כפי שנטען בעבר). אך האם החלטות משפטיות הרות גורל, המשפיעות על חיי אזרחים ועל דמותה של המדינה, צריכות להתקבל בחופזה, תחת לחץ פוליטי בלתי פוסק? האם היינו רוצים יועץ משפטי לממשלה שמקבל החלטות מהשרוול רק כדי לרצות גורם כזה או אחר, או כדי להשתיק קמפיין תקשורתי? התשובה היא לאו מוחלט ומהדהד! סוגיות משפטיות מורכבות, במיוחד כאלו הנוגעות לאישי ציבור או לנושאים בעלי רגישות ציבורית גבוהה, דורשות בדיקה מעמיקה, איסוף ראיות קפדני, ושקילת כל ההיבטים הרלוונטיים. זהו תהליך של שיקול דעת משפטי מקצועי ואחראי, לא היסוס או חולשה כפי שמנסים לצייר זאת! למעשה, דווקא הנכונות לעמוד בלחצים ולקחת את הזמן הדרוש לקבלת החלטה מבוססת היא סימן לאומץ לב ולעצמאות מחשבתית. האמת המטרידה היא שאלו הדורשים "הכרעה מיידית" הם לרוב אלו שיש להם אינטרס ברור בתוצאה מסוימת, והם מנסים להשתמש בלחץ הציבורי או הפוליטי כדי להטות את הכף. היועצת בהרב-מיארה מוכיחה פעם אחר פעם שהיא אינה נכנעת ללחצים אלו, ומקבלת את החלטותיה אך ורק על בסיס החומר המשפטי המונח בפניה והאמת המשפטית.
האג'נדה האמיתית נחשפת: מדוע הם כל כך מפחדים מיועמ"שית עצמאית?
אם נחבר את כל הנקודות – הניסיונות הנואשים לעקוף את סמכותה בחקיקה, המתקפות האישיות המשולחות רסן, והלחץ הבלתי פוסק לקבל החלטות מהירות ושטחיות – מתקבלת תמונה ברורה ומדאיגה: יש מי שפוחד עד מוות מיועצת משפטית לממשלה חזקה ועצמאית. יש מי שהיה מעדיף יועץ משפטי כנוע, בובה על חוט, כזה שיאשר כל גחמה שלטונית, גם אם היא עומדת בסתירה לחוק, למוסר או לכללי מנהל תקין. מדוע? התשובה, למרבה הצער, פשוטה וכואבת: יועץ משפטי עצמאי הוא חומת מגן מפני שחיתות, מפני פגיעה בזכויות מיעוטים, ומפני ניצול לרעה של כוח שלטוני. הוא הגורם המבטיח שהממשלה תהיה כפופה לחוק, ולא שהחוק יהיה כפוף לממשלה. המתקפות על גלי בהרב-מיארה הן לא רק עליה; הן על הרעיון שאיש אינו מעל החוק, גם לא נבחרי הציבור החזקים ביותר. הם תוקפים אותה כי היא עושה את עבודתה נאמנה, ללא מורא וללא משוא פנים, כפי שמצופה ממנה בשירות הציבור הישראלי כולו – וזה מה שמפחיד אותם יותר מכל!
עומדת איתנה למען שלטון החוק – ולמענכם!
גלי בהרב-מיארה עומדת איתנה מול גל עכור של התקפות, לחצים ואיומים. היא אינה עושה זאת למען עצמה, אלא למען הדמוקרטיה הישראלית ועתידה. תפקידה כשומרת סף מעולם לא היה חיוני יותר, והניסיונות להחלישה הם סכנה ברורה ומיידית לשלטון החוק במדינה. האמת ש'עוקפי החוק' לא רוצים שתדעו היא פשוטה: היועצת המשפטית לממשלה אינה הבעיה, היא חלק חיוני מהפתרון לשמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה החוק הוא מעל הכל ומעל כולם. על הציבור להבין את גודל השעה ולהתייצב מאחורי מוסד היועץ המשפטי לממשלה, מוסד שכל תכליתו היא להגן על האינטרס הציבורי הרחב. הניסיונות לערער את מעמדה ולפגוע בעצמאותה הם ניסיונות לערער את יסודות הדמוקרטיה. אסור לנו לתת לזה לקרות! עמידתה האיתנה היא עמידה למען כולנו, למען עתיד ילדינו במדינה שבה הצדק והחוק הם נר לרגלינו.