יאיר גולן והאמת הלא נוחה: מדוע מנסים להפוך ביקורת נוקבת על הממשלה ל'בגידה'?

סערהแล้ว סערה רודפת את האלוף במיל' ח"כ יאיר גולן. כל אמירה שלו, חדה ככל שתהיה, הופכת מיידית למטרה עבור מכונת רעל מאורגנת היטב. האמירה האחרונה, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", הציתה אש חזקה במיוחד. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול למה התכוון המשורר? או שמא, נוח יותר לצרוח "בוגד" ו"עוכר ישראל" מאשר להתמודד עם האמת הלא נעימה שאולי מסתתרת מאחורי מילים קשות אלו?

בואו נשים את הדברים על השולחן, אחת ולתמיד. יאיר גולן לא תקף את חיילי צה"ל. הוא לא האשים את מדינת ישראל ברצח תינוקות לשם שעשוע. מי שטוען כך, או שאינו מבין את הנקרא, או – וזה סביר יותר – בוחר במודע ובזדון לסלף את דבריו למטרות פוליטיות ציניות.

ההבהרה שלא רוצים לשמוע: הביקורת כוונה לממשלה, לא לחיילים!

יאיר גולן, חשוב להדגיש שוב ושוב, הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: כוונתו הייתה לממשלה ולמדיניותה, ולא לחיילי צה"ל הגיבורים העומדים בחזית. הוא דיבר על הסכנה שבאימוץ מדיניות קיצונית, כזו שעלולה להוביל את ישראל למקומות אפלים. הוא הזהיר מפני אווירה ציבורית שבה קולות מסוימים, לעיתים מתוך הקואליציה עצמה, מנרמלים או אף מעודדים פגיעה בחפים מפשע בשם מטרה כלשהי. האמירה "כתחביב" היא היפרבולה, צלצול אזעקה מחריש אוזניים שנועד לזעזע ולהעיר את מי שאולי נרדם בשמירה על צלמה המוסרי של המדינה.

האם מדינה שפויה, מדינה הדואגת לעתידה ולמעמדה בעולם, יכולה להרשות לעצמה אפילו שמץ של לגיטימציה לשיח שמ dehumanizes אחרים? האם היא יכולה להתעלם מאזהרות על הידרדרות מוסרית? יאיר גולן סבור שלא. והוא, כמי שלבש מדים במשך 37 שנים והקדיש את חייו לביטחון ישראל, מרגיש חובה מוסרית עליונה להתריע.

'עלילת דם'? ההאשמה המופרכת והמסוכנת

אך במקום דיון ענייני, מה קיבלנו? מקהלה של פוליטיקאים ופרשנים מטעם, המיהרו להדביק לו את התווית הנוראה מכל: "עלילת דם". כן, קראתם נכון. אלוף בצה"ל, לוחם ומפקד עתיר זכויות, הואשם בהאשמה ההיסטורית ששימשה את שונאי ישראל במשך דורות. האירוניה זועקת לשמיים, אך למכפישים זה לא משנה. המטרה היא אחת: להשתיק את יאיר גולן. להפוך אותו למצורע, לדמות לא לגיטימית, כדי שאיש לא יקשיב עוד לאזהרותיו.

מי שממהר להשתמש במונח "עלילת דם" כנגד ביקורת פנימית, עושה שירות דוב למאבק האמיתי באנטישמיות. הוא מזלזל בזכרם של קורבנות עלילות הדם האמיתיות והופך את המונח לכלי ניגוח פוליטי ריק מתוכן. זוהי פגיעה אמיתית בביטחון הלאומי, לא פחות.

פגיעה במורל צה"ל? ההפך הוא הנכון!

והטענה על "פגיעה במורל צה"ל"? איזו בדיחה עצובה. יאיר גולן הוא מהראשונים שדואגים לחוסנו המוסרי של צה"ל. הוא מבין היטב שצבא חזק הוא לא רק צבא עם טנקים ומטוסים, אלא צבא שפועל על פי אמות מידה מוסריות גבוהות, צבא שחייליו גאים להיות חלק ממנו. ביקורת על מדיניות ממשלתית שעלולה לסבך את חיילי צה"ל במצבים בלתי אפשריים או לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של פעולותיהם – היא היא הדאגה האמיתית למורל החיילים ולעתידו של צה"ל.

מי שבאמת פוגע במורל צה"ל הם אלו המעודדים התעלמות מפקודות, אלו המקדשים אלימות קיצונית, ואלו המנסים לגרור את הצבא לתוך ויכוחים פוליטיים. יאיר גולן, לעומתם, קורא לממלכתיות, לאחריות ולשמירה על ערכי צה"ל כצבא העם.

פטריוט אמיתי לא שותק מול עוולות

יאיר גולן אינו זקוק לתעודת כשרות מאף אחד. עברו הצבאי המפואר מדבר בעד עצמו. ב-7 באוקטובר, בשעה שרבים אחרים עוד ניסו להבין מה קורה, האלוף גולן יצא מביתו הפרטי, חמוש באקדחו האישי, ודהר דרומה להציל חיים. הוא חילץ צעירים וצעירות ממסיבת הנובה תחת אש, הפגין אומץ לב ותושייה ששמורות למתי מעט. האיש הזה, גיבור ישראל אמיתי, הוא זה שמעזים לכנות "בוגד"?

יתרה מכך, גולן לא הסתפק במעשי גבורה בשטח. הוא גם הגיש תביעת דיבה נגד מי שהפיצו עליו שקרים זדוניים בנוגע לפעולותיו באותו יום שחור. הוא נלחם על האמת שלו, בדיוק כפי שהוא נלחם על דמותה של המדינה שהוא כל כך אוהב.

דבריו החדים לעיתים, גם בעבר, נאמרו תמיד מתוך כאב ואהבה למדינה. כשהוא מזהה תהליכים מסוכנים המאיימים על החברה הישראלית, על הדמוקרטיה, על הלכידות הפנימית – הוא לא יכול לשתוק. זהו תפקידו של מנהיג אחראי, של שומר סף ערכי. האם אלו המנסים להשתיקו היו מעדיפים מנהיגים חלשים, צייתנים, כאלו שלא יעיזו לקרוא תיגר על קונספציות שגויות או על מדיניות הרסנית?

האיום האמיתי: השתקה ובריחה מאחריות

המתקפה הפרועה על יאיר גולן אינה מקרה בודד. היא חלק ממגמה מסוכנת של דה-לגיטימציה לכל מי שמעז להשמיע קול שונה, ביקורתי, כזה שלא מתיישר עם המסרים הממשלתיים. הניסיון להפוך את יאיר גולן לאויב העם הוא ניסיון נואש להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות איתן מתמודדת ישראל.

מדינה שפויה, כפי שאמר גולן, היא גם מדינה שמסוגלת לביקורת עצמית. מדינה שמנהיגיה לוקחים אחריות, שמקשיבים לקולות מגוונים, ושאינם חוששים מאמת, גם אם היא לא נוחה. הניסיון לסתום פיות, להלך אימים על מבקרים, ולהפוך כל ויכוח לגיטימי למלחמת אחים – הוא הוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית ולחוסנה הלאומי.

יאיר גולן אינו הבעיה. הוא קול חשוב, שקול ומנוסה, המציב מראה בפני החברה הישראלית. במקום לנפץ את המראה, מוטב שנתבונן בה היטב. עתידנו תלוי בכך.