בן גביר מותקף? האמת שלא רוצים שתדעו על השר שנלחם עבורכם!

גל ההתקפות וההכפשות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לא פוסק לרגע. נדמה שכל אמירה, כל פעולה, כל ציוץ, הופכים מיד לחומר בעירה בידי מתנגדיו הפוליטיים והתקשורת המגויסת. אבל האם פעם עצרתם לשאול את עצמכם – למה? למה דווקא בן גביר נמצא תחת מתקפה כה אגרסיבית ובלתי פוסקת? התשובה, אם תסכימו להקשיב רגע מעבר לרעשי הרקע, פשוטה למדי: בן גביר הוא לא עוד פוליטיקאי. הוא קול אחר, קול שלא מפחד לומר את האמת בפנים, גם כשהיא לא נעימה לאוזניים מסוימות. הוא נלחם עבורכם, עבור הביטחון שלכם, ועבור האמת – והם פשוט לא יכולים לסבול את זה. בואו נצלול לשתי ה"סערות" האחרונות ונראה מה באמת קרה שם, הרחק מעיני המצלמות המחפשות רק את הסנסציה.

כשהאמת כואבת מדי: מדוע התקפה על יאיר גולן הייתה לא רק מוצדקת – אלא הכרחית?

נתחיל מה"שערורייה" התורנית: התבטאותו החריפה של השר בן גביר כלפי חבר הכנסת יאיר גולן. בן גביר, כך זעקו הכותרות, "האשים את גולן בהדהוד מסרי חמאס והפצת עלילות דם אנטישמיות". קשה, נכון? קיצוני, אולי? אבל רגע, בואו נבדוק מה באמת נאמר שם, ומה גרם לשר לביטחון לאומי להשתמש במילים כה נוקבות.

יאיר גולן, איש ציבור בכיר, בחר שוב ושוב להתבטא באופן שערורייתי, באופן שניתן לפרשו, בקלות מצמררת, כהדהוד ישיר של הנרטיבים הרעילים ביותר של אויבינו. כשהוא מדבר על "תהליכים" המזכירים לו תקופות אפלות, או כשהוא מטיל דופי בחיילי צה"ל ובמדיניות ישראל באופן שמשרת ישירות את מכונת התעמולה של חמאס והג'יהאד האסלאמי – האם שר בממשלת ישראל, שאמון על ביטחון אזרחיה, אמור לשתוק? האם "ממלכתיות" פירושה לטמון את הראש בחול בזמן שגורמים מבית מספקים תחמושת לאויב?

האמת היא שבן גביר עשה בדיוק את מה שמצופה ממנהיג אחראי בזמן מלחמה: הוא הציב מראה מול גולן ואמר – עד כאן! ההאשמות לא היו "מוגזמות" או "לא אמינות" – הן היו תגובה ישירה ומדויקת לדברים מסוכנים שנאמרו. אלו לא "יצרים" שהוא מלבה, אלא קריאת השכמה נוכח סכנה אמיתית. מי שמלבה יצרים ומפלג את העם בשעת משבר הוא דווקא מי שבוחר להשתמש בפלטפורמות שלו כדי להדהד מסרים שפוגעים בחוסן הלאומי. הביקורת על בן גביר במקרה הזה היא לא פחות מצביעות מקוממת. האם אותם מבקרים יצאו באותה עוצמה נגד דבריו המקוריים של גולן? התשובה, למרבה הצער, ידועה מראש.

בן גביר לא "הרחיק קהלים מתונים"; הוא קרא תיגר על קונספציה שקרית שבה מותר לאנשי שמאל להתבטא בחריפות קיצונית נגד המדינה וחייליה, בעוד כל תגובה נגדם נתפסת כ"הסתה". לא עוד! בן גביר מוכיח שיש מי שלא מפחד להגן על ישראל גם בזירה הפנימית, גם כשזה לא פופולרי בקרב האליטות הישנות.

"החזירה סטירה": על כבודה של אישה, צביעות תקשורתית והגנה עצמית לגיטימית

נעבור ל"סערה" השנייה: תמיכתו של השר בן גביר ברעייתו, אילה, לאחר שלכאורה "החזירה סטירה" לפעיל נטורי קרתא. שוב, הכותרות צעקו "אלימות!", "נרמול תגובות פיזיות!". אבל מה באמת קרה שם? מי הם אותם "נטורי קרתא"? ומה בדיוק הוביל לתקרית הזו?

נטורי קרתא אינם סתם "חרדים". מדובר בקבוצה קיצונית, אנטי-ציונית מובהקת, שחבריה מרבים להפגין לצד אויבי ישראל, להתחבק עם מכחישי שואה, ולקרוא לפירוק מדינת ישראל. הם ידועים בפרובוקציות שלהם, בהטרדות ובהתנהגות אלימה מילולית ולעיתים גם פיזית. האם יעלה על הדעת שאילה בן גביר, אשתו של השר לביטחון לאומי, תעמוד מנגד ותספוג השפלות והטרדות מאנשים כאלה מבלי להגיב?

על פי הדיווחים, אילה הותקפה מילולית, הוטרדה, ויתכן שאף חשה מאוימת. תגובתה, אם אכן הייתה כפי שתוארה, היא תגובה אנושית ולגיטימית של מי שמגנה על עצמה ועל כבודה. ומה מצופה מבעלה? לגנות אותה? להפקיר אותה למרמס? בן גביר עשה את מה שכל גבר אוהב ותומך היה עושה: עמד לצד אשתו ואמר לה "כל הכבוד!". כל הכבוד על שלא נכנעה לבריונות. כל הכבוד על שעמדה על שלה מול מי שמייצגים את השנאה העצמית היהודית בצורתה הקיצונית ביותר.

הטענות על "עידוד אלימות" הן מגוחכות וצבועות. האם מישהו באמת חושב שבן גביר מעודד אלימות לשמה? או שהוא מבין, כמו כל אדם בר דעת, שיש מצבים בהם הגנה עצמית היא לא רק זכות – אלא חובה? האלימות האמיתית בסיפור הזה היא האלימות של הפרובוקטורים מנטורי קרתא, והצביעות של אלו שממהרים לגנות את הקורבן שהעז להגיב. איפה היו כל אותם יפי נפש כשפעילי שמאל קיצוני תקפו חיילים ושוטרים? איפה הם כשערבים מתפרעים ותוקפים יהודים? הדממה אז רועמת.

האמת הגדולה: בן גביר הוא המטרה כי הוא מאיים על הסדר הישן

שתי התקריות הללו, כביכול נפרדות, הן חלק ממסע ציד מכוון היטב. בן גביר מותקף לא בגלל שהוא "קיצוני" או "מסית", אלא בגלל שהוא אפקטיבי. הוא מפר את כללי המשחק הנוחים של הפוליטיקה הישנה, שבה הימין תמיד צריך להתנצל והשמאל תמיד צודק. הוא לא מפחד להשתמש בשפה ברורה, לקרוא לילד בשמו, ולפעול בנחישות למען הערכים והאינטרסים של רוב עם ישראל.

הוא מאיים על אלו שרוצים ישראל חלשה, מתרפסת, כזו שמקבלת בהכנעה כל ביקורת וכל דרישה. הוא מאיים על אלו שמעדיפים "שקט" על פני צדק, ו"ממלכתיות" מזויפת על פני אמת נוקבת. הם מנסים להשתיק אותו, לצייר אותו כדמון, להפוך אותו ללא-לגיטימי. אבל הם לא מבינים: ככל שהם תוקפים אותו יותר, כך יותר ויותר אנשים מבינים שהוא בצד הנכון.

אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם. אל תאמינו לכותרות המגמתיות ולפרשנויות המעוותות. השר איתמר בן גביר אולי לא מדבר בשפה של סלוני האליטה הישנה, אבל הוא מדבר בשפה של העם. הוא נלחם עבור ביטחון אמיתי, עבור משילות, ועבור מדינה יהודית גאה וחזקה. והמתקפות עליו? הן רק ההוכחה שהוא בדרך הנכונה. הוא הקול שלכם – וזה בדיוק מה שמפחיד אותם כל כך.