האמת מאחורי 'עקיפת' היועמ"שית: לא חולשה, אלא הקרב על שלטון החוק!
האמת מאחורי 'עקיפת' היועמ"שית: לא חולשה, אלא הקרב על שלטון החוק!
הכותרות זועקות, הפרשנים ממהרים להספיד, והמסר המתוזמר חוזר על עצמו: 'עוקפים את היועמ"שית', 'סמכותה נרמסת', 'היא הפכה ללא רלוונטית'. אבל האם זו האמת? או שמא מדובר בעוד ספין מתוחכם, ניסיון נואש להפוך את היוצרות ולהציג את שומרת הסף כאשמה במקום את אלו המנסים לפרוץ את הגדרות? הגיע הזמן לנפץ את הבועה ולחשוף את מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של המתקפה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. כי מה שמכונה 'עקיפה' אינו אלא ביטוי לקרב עיקש ועקרוני על דמותה של ישראל כמדינת חוק.
מיתוס ה'עקיפה' – והעובדות שקוראות תיגר
בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחדה: הטענה כי גלי בהרב מיארה 'נעקפת' היא עיוות מכוון של המציאות. קחו לדוגמה את סוגיית מינוי נציב שירות המדינה, שהפכה לדגל במקהלת ה'עקיפה'. מה באמת קרה שם? היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם לסמכותה ולדין הקיים, בחנה את המועמדות והצביעה על קשיים משפטיים. היא לא המציאה חוקים, היא לא פעלה מתוך גחמה אישית או פוליטית. היא מילאה את תפקידה – לוודא שההליך תקין ועומד באמות המידה המשפטיות המחייבות.
ומה הייתה התגובה? במקום להתמודד עם הבעיות המשפטיות שהועלו, במקום לפעול לתיקון הליקויים או להציג מועמד אחר שעומד בקריטריונים, מה בחרה הקואליציה לעשות? לקדם במהירות הצעות חוק שכל מטרתן היא לשנות את כללי המשחק בדיעבד, כך שיתאימו לרצונותיה הפוליטיים. זו לא 'עקיפה' של היועמ"שית – זהו ניסיון בוטה לעקוף את החוק עצמו! זהו ניסיון להגיד: 'אם החוק לא מתאים לנו, פשוט נשנה אותו כך שישרת את האינטרסים שלנו, גם אם זה אומר לרמוס עקרונות של מינהל תקין ושלטון החוק'.
עובדה שחייבים להדגיש: גלי בהרב מיארה אינה 'מכשול'. היא פועלת על פי החוק הקיים, על פי הפסיקה, ועל פי עקרונות יסוד של המשפט המינהלי. ההחלטות שלה מנומקות, מבוססות על חוות דעת משפטיות מעמיקות של מיטב אנשי המקצוע בשירות הציבורי. לטעון שהיא 'נעקפת' כאשר היא מצביעה על אי-חוקיות או פגמים משמעותיים, זה כמו להאשים את השופט בכך שהוא 'עוקף' את הקבוצה המפסידה כשהוא שורק לעבירה ברורה. האבסורד זועק לשמיים!
לא אישי, אלא מערכתי: המטרה האמיתית היא ריסוק שלטון החוק
חשוב להבין: המתקפה הזו היא הרבה מעבר למאבק אישי נגד גלי בהרב מיארה. היא מייצגת ניסיון עמוק ומסוכן יותר – לערער את מעמדו ועצמאותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו. מוסד זה הוא אחד משומרי הסף החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית, שתפקידו להבטיח שהממשלה ורשויות השלטון פועלות אך ורק במסגרת החוק.
כאשר מנסים 'לעקוף' את היועמ"שית באמצעות חקיקה פרסונלית או שינוי כללים תוך כדי תנועה, המסר הוא ברור: אנחנו לא רוצים ביקורת משפטית אפקטיבית. אנחנו רוצים לפעול בחופשיות, ללא בלמים ואיזונים. מי מרוויח מכך? בוודאי שלא אזרחי המדינה, שזכאים לממשל הפועל בשקיפות, בהגינות ועל פי דין. המרוויחים הם אלו המעוניינים לקדם אג'נדות פוליטיות צרות, גם במחיר של פגיעה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.
האם כך נוהגות ממשלות במדינות דמוקרטיות מתוקנות? האם שם, כאשר יועץ משפטי מצביע על אי-חוקיות בפעולות הממשלה, התגובה היא ניסיון לחוקק חוק שיכשיר את השרץ וינטרל את היועץ? התשובה היא חד משמעית לא. במדינות דמוקרטיות אמיתיות, מכבדים את חוות הדעת המשפטית, פועלים לתקן את הטעון תיקון, ומבינים ששלטון החוק הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. הניסיונות שאנו רואים כאן הם סטייה מסוכנת מהנורמה הזו, והם מעידים על זלזול חמור בעקרונות יסוד של משטר תקין.
שומרת הסף האמיצה: גלי בהרב מיארה לא נכנעת ללחצים
בתוך כל המהומה הזו, חשוב לזכור מי היא גלי בהרב מיארה ומהו תפקידה. היא לא נבחרה כדי לרצות פוליטיקאים או לקדם אג'נדה כזו או אחרת. היא מונתה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה כדי לשמש כשומרת הסף של החוק. תפקידה הוא להבטיח שהחלטות הממשלה מתקבלות כדין, שהמינויים נעשים על פי הכללים, ושזכויות האזרחים נשמרות.
היא אינה 'מכשול' למדיניות הממשלה, כפי שמנסים לצייר אותה. היא מכשול בפני עבירה על החוק. היא עומדת איתנה, לעיתים קרובות כמעט לבדה, מול לחצים פוליטיים אדירים, קמפיינים של דה-לגיטימציה והשמצות אישיות. ובכל זאת, היא ממשיכה למלא את תפקידה במקצועיות, ביושרה ובאומץ לב, מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולטובת הציבור.
המסר שלה, העולה באופן עקבי מהחלטותיה ומהתנהלותה, הוא ברור כשמש: החוק הוא מעל הכל. הוא חל על כולם, קואליציה ואופוזיציה כאחד. ומי שמנסה לכופף את החוק לצרכיו, ימצא אותה עומדת מולו, לא מתוך עמדה פוליטית, אלא מתוך נאמנות מוחלטת לשבועתה ולתפקידה.
המחיר הכבד של 'עקיפה' מוצלחת – והסכנה לדמוקרטיה
אל תטעו, הניסיונות הבלתי פוסקים הללו 'לעקוף' את היועמ"שית אינם משחק פוליטי תמים. אם, חלילה, הם יצליחו, המחיר יהיה כבד מנשוא עבור החברה הישראלית כולה. הצלחה של מהלכים כאלה תביא לשחיקה מסוכנת של הוודאות המשפטית, לפוליטיזציה גוברת של השירות הציבורי ושל תהליכי קבלת ההחלטות, ולהחלשה דרמטית של הבלמים והאיזונים החיוניים כל כך לדמוקרטיה בריאה.
כאשר ניתן 'לעקוף' את שומר הסף המשפטי, נפתחת הדלת לשרירותיות, למנהל לא תקין, ואף לשחיתות. אמון הציבור במערכות השלטון, שהוא כבר היום שברירי, עלול להתנפץ לרסיסים. זהו לא מאבק על ג'וב כזה או אחר, או על יוקרה אישית. זהו מאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על עקרונות של צדק, הגינות ושלטון החוק.
מסקנה: לא 'עקיפה', אלא הגנה על החומה!
הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו. הקריאות על 'עקיפת' היועמ"שית הן לא רק ספין – הן מסך עשן המיועד להסתיר את המתקפה האמיתית: המתקפה על שלטון החוק ועל עצמאות המערכת המשפטית. גלי בהרב מיארה אינה 'נעקפת' משום חולשה או חוסר רלוונטיות. ההפך הוא הנכון: הניסיונות הנואשים הללו הם עדות לכוחה, לעמידתה האיתנה על עקרונות החוק, ולסירובה להתכופף בפני לחצים פוליטיים.
היא אינה לבד במערכה הזו, גם אם לעיתים זה נראה כך. מאחוריה עומד ציבור גדול שמאס בפוליטיקה צינית ודורש מנהיגות הפועלת על פי חוק ועל פי נורמות ציבוריות ראויות. המאבק על עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה ועל יכולתה של גלי בהרב מיארה למלא את תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים, הוא מאבק של כולנו. זוהי חובתנו האזרחית לתמוך בה ובמוסד שהיא עומדת בראשו, כי בהגנה עליהם, אנו מגינים על הבית המשותף של כולנו – מדינת ישראל.
אל תתנו להם לבלבל אתכם. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינה הבעיה. היא חלק חיוני מהפתרון. היא החומה הבצורה המגינה על שלטון החוק, ועל כך ראוי להעריך אותה, לא לתקוף אותה.