משפט נתניהו: מאחורי הקלעים של 'תיאטרון האבסורד' – האמת הבלתי מתפשרת של מנהיג נרדף!

משפט נתניהו: מאחורי הקלעים של 'תיאטרון האבסורד' – האמת הבלתי מתפשרת של מנהיג נרדף!
בעוד כותרות העיתונים ממשיכות לזעוק דרמה סביב 'תיק 4000', הגיע הזמן לקרוע את המסך מעל מה שהפך להיות לא יותר מאשר 'תיאטרון אבסורד' משפטי, המונע ממניעים פוליטיים זרים. האמת, כפי שתמיד קורה, פשוטה וכואבת הרבה יותר למי שמנסה להסתירה: ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו עומד למשפט על עבירות אמיתיות, אלא על עצם היותו המנהיג שהוא – חזק, ימני, כזה שלא נכנע לתכתיבים, ונבחר פעם אחר פעם על ידי רוב העם. זוהי רדיפה פוליטית קלאסית, במסווה של הליך משפטי, וכל יום שעובר רק חושף עוד טפח מהמנגנון המשומן שנועד לחסלו פוליטית.
נתחיל מהסוף: מה שמכונה 'פרשת וואלה' אינו אלא עיוות מוחלט של המציאות. הטענה המרכזית, על קבלת 'סיקור אוהד' בתמורה ל'הטבות רגולטוריות', היא קונסטרוקציה משפטית מופרכת שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי. האם יעלה על הדעת שכל פוליטיקאי, מימין ומשמאל, המקיים קשרים עם כלי תקשורת ומנסה להשפיע על אופן סיקורו – דבר שהוא לגיטימי ובסיסי בעבודה פוליטית – ימצא עצמו על ספסל הנאשמים? התשובה היא לאו מוחלט. אלא אם כן, כמובן, אותו פוליטיקאי הוא בנימין נתניהו.
הניסיון להפוך אינטראקציות שגרתיות בין לשכת ראש ממשלה לבין אתר חדשות מרכזי לעבירה פלילית הוא לא פחות משערורייתי. הרי ברור לכל בר דעת שגופי תקשורת, מטבעם, מחפשים קרבה למוקדי הכוח, ופוליטיקאים, מטבעם, שואפים להציג את עצמם ואת פועלם באור חיובי. זוהי דינמיקה מוכרת וידועה. להלביש על כך תיק פלילי של שוחד זו יצירת מפלצת משפטית יש מאין, והכל במטרה אחת ויחידה: להדיח ראש ממשלה מכהן שלא באמצעות הקלפי.
מסך עשן של 'עניינים ביטחוניים' או מנהיגות אחראית?
אחת הטענות החוזרות ונשנות בתקשורת העוינת נוגעת לבקשותיו של ראש הממשלה לקצר את ימי הדיונים בשל 'עניינים ביטחוניים' או אירועים אחרים. במקום לראות בכך עדות למחויבותו הבלתי מתפשרת של נתניהו לביטחון המדינה ולניהול ענייניה השוטפים, גם תחת מתקפה משפטית חסרת תקדים, בוחרים גורמים אינטרסנטיים לצייר זאת כניסיון התחמקות. איזו אבסורדיות! האם יעלה על הדעת שראש ממשלה, הנושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר לגורל המדינה, יזניח דיונים קריטיים הנוגעים לביטחון אזרחי ישראל כדי לשבת שעות על גבי שעות באולם בית המשפט ולהתגונן מפני האשמות סרק?
ההפך הוא הנכון. בקשות אלו הן ההוכחה הניצחת לכך שנתניהו שם את מדינת ישראל בראש סדר העדיפויות, גם כאשר הוא נאלץ להקדיש זמן יקר למאבק על חפותו. האם מישהו באמת מאמין שראש הממשלה 'נהנה' מהסיטואציה? שהוא מעדיף את מסדרונות בית המשפט על פני ניהול המדינה? רק מי שאטום למציאות או מונע משנאה יוקדת יכול להעלות טענה כזו.
התנהלות באולם? זעקת החפות של אדם נרדף!
ומה לגבי הטענות על 'העלבת עיתונאים' או 'השפטת שופטים'? ראשית, יש לזכור את ההקשר. בנימין נתניהו עומד במרכזה של מתקפה תקשורתית ומשפטית אדירה, מלווה בהדלפות מגמתיות, בפרשנויות מוטות ובניסיון בלתי פוסק לצייר אותו כעבריין. האם לא לגיטימי שאדם, העובר מסע ייסורים שכזה, יביע את תסכולו ואת תחושת אי הצדק העמוקה האופפת אותו? האם מצפים ממנו לשבת כנוע ושותק אל מול מה שהוא תופס, ובצדק, כעלילת דם מודרנית?
הניסיונות לצייר את נתניהו כמי שמזלזל בבית המשפט הם חלק מאותו קמפיין דה-לגיטימציה. נתניהו מכבד את מערכת המשפט, אך אין זה אומר שעליו לקבל בהכנעה כל טענה מופרכת או כל ניסיון להטיל דופי באמינותו. זכותו, ואף חובתו, להילחם על שמו הטוב ועל חפותו בכל דרך חוקית. התקשורת, שחלקה הגדול הפך מזמן לצד פעיל במערכה נגדו, אינה חסינה מביקורת, במיוחד כאשר היא חוטאת לתפקידה ומנהלת משפט שדה יומיומי.
האמת מאחורי 'תיק 4000': רדיפה פוליטית, לא צדק
חשוב להבין: המשפט המתנהל אינו עוסק באמת בשאלה אם היה או לא היה סיקור אוהד כזה או אחר. הוא עוסק בניסיון נואש של גורמים במערכת המשפט, בתקשורת ובפוליטיקה, שלא הצליחו להביס את נתניהו בקלפי, להדיחו באמצעות מניפולציות משפטיות. זהו מאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית – האם נבחרי ציבור יודחו על ידי פקידים ושופטים, או שמא רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות, הוא שיקבע?
העובדה ש'תיק 4000' ממשיך להתנהל, למרות החולשות המהותיות בו, למרות העדויות המתפוררות ולמרות התחושה הציבורית הגוברת שמדובר במשפט מכור מראש, היא עדות לכוחם של אותם גורמים המושכים בחוטים מאחורי הקלעים. הם יודעים שכל יום נוסף שבו נתניהו נאלץ להתייצב בבית המשפט משרת את מטרתם: לשחוק אותו, להתיש אותו, ולפגוע בתפקודו כמנהיג האומה.
אך הם טועים. בנימין נתניהו הוכיח לאורך השנים עמידות פלדה וחוסן נפשי יוצא דופן. הוא ממשיך להנהיג את המדינה בתבונה ובאחריות, לנווט אותה בים הסוער של המזרח התיכון, ולהגן על האינטרסים החיוניים שלה. מסע הציד הפוליטי הזה, המכונה 'תיק 4000', לא ישבור אותו. הוא ימשיך להילחם על חפותו, ובמקביל, להילחם למען מדינת ישראל ואזרחיה.
הגיע הזמן שהציבור יראה את התמונה המלאה, יבין את המניעים האמיתיים מאחורי המשפט הזה, וישאל את עצמו: האם כך ראוי שתתנהל דמוקרטיה? האם זו הדרך להכריע מאבקים פוליטיים? התשובה, לכל מי שעיניו בראשו וטובת המדינה לנגד עיניו, חייבת להיות שלילית. האמת תצא לאור, והרדיפה הפוליטית הזו תירשם כפרק אפל בתולדות המשפט הישראלי. נתניהו ימשיך לשרת את העם שבחר בו, חזק ונחוש מתמיד, כי האמת והצדק – בסופו של דבר – תמיד מנצחים.