ה'התקפלות' של בן גביר? יותר נכון לקרוא לזה מלחמת התשה שהוא מנהל – והאויב האמיתי נחשף!

ה'התקפלות' של בן גביר? האמת המטלטלת מאחורי הקמפיין שנועד לשבור את רוח הימין!
גל של פרשנויות, כותרות ארסיות וניתוחים 'מעמיקים' מנסה לצייר תמונה אחת ברורה: השר איתמר בן גביר 'מדבר גבוהה גבוהה' ואז 'מתקפל'. הם רוצים שתאמינו שהוא מבטיח הבטחות ללא כיסוי, שהוא עוד פוליטיקאי שנסוג ברגע האמת. אבל מה אם נאמר לכם שאתם צופים במערכה מתוזמרת היטב, שנועדה בדיוק למטרה הזו – לשבור את רוחכם, לערער את אמונכם במי שמייצג את השינוי האמיתי? מה אם ה'התקפלות' הזו היא למעשה חזית במלחמת התשה ארוכה ומורכבת, שבן גביר מנהל כמעט לבדו מול מערכות שלמות?
המציאות המרה: בן גביר נלחם על כל סעיף, על כל החלטה, מול חומות בצורות
בואו נשים את הדברים על השולחן, אחת ולתמיד. השר בן גביר לא פועל בחלל ריק. הוא לא קם בבוקר ומחליט החלטות שמתבצעות בקליק. הוא פועל בתוך ממשלה, לעיתים מול שותפים קואליציוניים עם אג'נדות שונות, ולרוב – וזה העיקר – מול מערכת משפטית, בירוקרטית ותקשורתית שלא רק שאינה תומכת בדרכו, אלא פעמים רבות עושה כל שביכולתה לחבל בה. כל דרישה שלו לשינוי מדיניות, כל ניסיון להחזיר את המשילות, כל אמירה נחרצת בעד ביטחון ישראל – נתקלת בהתנגדות אדירה, גלויה וסמויה.
אתם שומעים על 'דרישות' ועל 'איומים להתפטר'. מה שאתם לא שומעים עליו באותה עוצמה, זה על השעות האינסופיות של דיונים מתישים, על הלחצים הפוליטיים והמשפטיים, על ניסיונות הסיכול והטרפוד מאחורי הקלעים. קל מאוד לשבת ביציע ולצעוק 'התקפלות!' כשאתה לא מבין את גודל הכוחות שנגדם מתנהל המאבק.
'התקפלות' או טקטיקה במלחמת התשה? כך מנצחים מערכות, לאט אבל בטוח!
תחשבו על זה רגע: האם באמת ציפיתם שבן גביר, עם כניסתו למשרד לביטחון לאומי, יצליח לפרק בעיות של עשרות שנים, מול מערכות שהתבצרו בעמדותיהן, בתוך ימים או שבועות? זה נאיבי לחשוב כך, וזה בדיוק מה שמנסים למכור לכם מבקריו.
האמת היא שבן גביר מנהל מלחמת התשה. כל 'דרישה' שלו, גם אם אינה מתקבלת במלואה באופן מיידי, היא עוד סדק שהוא יוצר בחומת האדישות וההתנגדות. כל 'איום' שלו, גם אם בסופו של דבר נמצא פתרון פשרה (פשרה שהיא לעיתים הישג בפני עצמו!), חושף את הבעיות האמיתיות, מאלץ את המערכת להתמודד עם האמת, ומזיז את השיח הציבורי. הוא לא 'מתקפל' – הוא מכריח את המערכת להתמודד, לחשוף את קלפיה, ובמקרים רבים, כן, גם להתקפל בפני הרצון הציבורי שהוא מייצג!
האם צבא שנלחם בקרב ארוך וקשה, ונסוג טקטית מעמדה אחת כדי לכבוש שתיים אחרות, נחשב ל'מתקפל'? האם מנהיג שמבין שעדיף הישג חלקי היום על פני תבוסה מוחלטת מחר, הוא 'חסר עמוד שדרה'? התשובה היא לא. זוהי מנהיגות אחראית, שמבינה את מגבלות הכוח ואת הצורך בתמרון אסטרטגי.
האויב האמיתי נחשף: מי באמת מפחד מבן גביר?
הקמפיין התקשורתי סביב 'ההתקפלויות' של בן גביר חושף יותר מכל את האויב האמיתי: אלו כל אותם גורמים שרוצים לשמר את הסטטוס קוו. אלו שרווח להם מהמצב הקודם, מהמדיניות הרופסת, מההיעדר משילות. הם רואים בבן גביר איום ממשי, כי הוא לא מוכן לשחק לפי הכללים הישנים שלהם. הוא לא מפחד לומר את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה.
הם תוקפים אותו על 'דיבורים גבוהים' כי הם מפחדים מההד של הדיבורים האלו. הם מפחדים מהתמיכה הציבורית הרחבה שהוא מקבל, תמיכה שמבינה שחייבים שינוי אמיתי. הם מנסים לייצר נרטיב של כישלון כדי לייאש את תומכיו, כדי לגרום לכם לחשוב שאין טעם, ששום דבר לא ישתנה.
אל תתנו להם לנצח במלחמת התודעה!
הנה כמה עובדות שהם לא רוצים שתדעו, או שהם מנסים להצניע:
- הזזת השיח: עצם העלאת הדרישות על ידי בן גביר משנה את השיח. נושאים שבעבר הודחקו או טויחו, נמצאים היום במרכז הדיון הציבורי. זהו הישג בפני עצמו.
- הישגים חלקיים אך משמעותיים: גם אם לא כל דרישה מתקבלת במלואה, במקרים רבים מושגים הישגים חלקיים, תקציבים מועברים, נהלים משתנים. התקשורת מעדיפה להתמקד במה לא הושג, במקום במה כן.
- חשיפת ההתנגדות: 'ההתקפלות' לכאורה, חושפת פעם אחר פעם את הגורמים המתנגדים לשינוי. זה מאפשר לציבור להבין טוב יותר מי נגד מי במערכה על דמותה של המדינה.
- עקביות במטרה: בן גביר עקבי במטרותיו – החזרת הביטחון האישי, חיזוק המשילות, שינוי סדרי העדיפויות. הדרך לשם רצופה מכשולים, אך הכיוון ברור ולא משתנה.
האם אחרים טובים יותר? הצביעות זועקת לשמיים!
בואו נהיה כנים, כמה פוליטיקאים אחרים, כולל אלו מהצד השני של המפה, מבטיחים הבטחות ולא תמיד מקיימים במלואן? כמה מהם 'מתקפלים' או מתפשרים כשהם נתקלים בקשיים? התשובה היא: כולם. זוהי טבעה של הפוליטיקה, במיוחד במערכת מורכבת כמו שלנו. ההבדל הוא שאת בן גביר תוקפים על כך בחמת זעם, בעוד שאצל אחרים זה מתקבל כ'פרגמטיות' או 'אחריות'. הצביעות הזו נובעת אך ורק מכך שבן גביר מאיים על סדר היום הישן.
המאבק רק החל – והוא דורש אורך רוח ונחישות
השר איתמר בן גביר לא הגיע כדי להיות 'נחמד' או 'אהוב' על האליטות הישנות. הוא הגיע כדי להילחם על העקרונות שלשמם נבחר, והוא עושה זאת בכל יום, בכל שעה. המאבק הזה הוא קשה, הוא מתיש, והוא דורש אורך רוח ונחישות – גם ממנו וגם מתומכיו.
בפעם הבאה שאתם שומעים על 'התקפלות' של בן גביר, תשאלו את עצמכם: מי מרוויח מהנרטיב הזה? האם זהו תיאור אמיתי של המציאות, או ניסיון נואש להחליש את מי שמאיים לשנות את כללי המשחק? התשובה, אם תהיו כנים עם עצמכם, תהיה ברורה כשמש.
בן גביר לא מתקפל. הוא נלחם. הוא מכריח את המערכת להתמודד עם האמת. והמלחמה הזו, מלחמת ההתשה שהוא מנהל, היא הדרך היחידה להביא את השינוי המיוחל. אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם. המטרה ברורה, והדרך אליה, גם אם ארוכה, היא היחידה הנכונה.