ישראל עכשיו - פורטל החדשות המוביל בישראל

שקר ה'התקפלות': בן גביר במאבק חזיתי מול ה'מדינה העמוקה' – וזו הסיבה שהם תוקפים אותו!

גל השמצות ודיווחים מעוותים מנסה לצייר תמונה שקרית של 'התקפלות' מצד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. הם צורחים על "דיבורים גבוהים ואז התקפלות מפוארת", ומקווים שתקנו את הספין. אבל האמת, כרגיל, מורכבת הרבה יותר, והיא חושפת מאבק עיקש של איש אחד מול מערכת שלמה – מאבק שהם היו מעדיפים שלא תדעו עליו. הגיע הזמן לנפץ את מסך העשן ולהבין מי באמת 'מתקפל' ומי נלחם על עתיד המדינה.

לא עוד פוליטיקאי מהשורה – אלא סוכן שינוי במבצר הבירוקרטיה

ראשית, חשוב להבין: איתמר בן גביר איננו עוד פוליטיקאי שמגיע למשרד ממשלתי כדי לחמם כיסא. הוא נבחר על בסיס הבטחה ברורה לשינוי יסודי, לטלטול המערכות הרדומות, ולהשבת הביטחון והמשילות לרחובות ישראל. מי שציפה ממנו להשתלב בשקט בנוף הפוליטי הישן והטוב, טועה בגדול. בן גביר בא לעבוד, בא לשנות, ובא לפרק מוקשים שהונחו במשך שנים על ידי אלו שהתרגלו למדיניות של חולשה וויתורים.

הם מאשימים אותו ב"דיבורים גדולים לחוד ומעשים כושלים לחוד". אבל האמת המטלטלת שהם לא רוצים שתדעו היא שה'דיבורים הגדולים' הם הצבת יעד ברור ונחוש – וה'מעשים' הם מלחמת התשה יומיומית מול גורמים רבי עוצמה שלא רוצים לראות את היעד הזה מושג. האם מישהו באמת חשב שמערכות שלמות, שהתרגלו לפעול בדרך מסוימת במשך עשורים, ישנו את דרכן ביום אחד רק כי שר חדש נכנס למשרד? הנאיביות הזו טובה אולי לכותרות בעיתונים מסוימים, אבל היא רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח ממערב.

'המערכת' מכה שנית: הקרב האמיתי של בן גביר

כאן אנחנו מגיעים ללב העניין: השר בן גביר אינו פועל בחלל ריק. מולו ניצבת 'מערכת' – מושג אמורפי אך ממשי לחלוטין – הכוללת פקידות בכירה שמרנית, ייעוץ משפטי שלעיתים קרובות כובל את ידי נבחרי הציבור, תקשורת מגויסת ברובה, וגורמי אופוזיציה שמטרתם היחידה היא להכשיל כל יוזמה, טובה ככל שתהיה. זוהי ה'מדינה העמוקה' שאינה רוצה לוותר על כוחה, והיא רואה בבן גביר איום ישיר על ההגמוניה שלה.

כל ניסיון של השר לקדם מדיניות נחושה יותר, להגביר את הלחץ על הטרור, לחזק את המשילות בנגב ובגליל, או לצייד את אזרחי ישראל בכלים להגנה עצמית – נתקל בחומות של בירוקרטיה, בסחבת משפטית, ובקמפיין תקשורתי ארסי. אז מה הפלא שלעיתים נדרשים תמרונים, פשרות טקטיות, או בחירה מושכלת של הקרבות? לקרוא לזה 'התקפלות' זה לא רק עוול, זוהי בורות או זדון טהור. זה כמו להאשים חייל שנלחם בעשרה אויבים בו זמנית שהוא 'מתקפל' כשהוא תופס מחסה לרגע כדי להשיב אש בצורה יעילה יותר.

לא 'התקפלות' – אלא כפיית רצון העם על מערכת עיקשת

בניגוד לנרטיב השקרי, השר בן גביר אינו 'מתקפל'. הוא מכריח את המערכת להתמודד עם נושאים שהיא הייתה מעדיפה לטאטא מתחת לשטיח. הוא מאלץ אותה לדון, להתגונן, ולעיתים קרובות – כן, גם להתקפל בעצמה בפני הרצון הברור של הציבור שבחר בו.

האם כל דרישותיו מתממשות במלואן ובאופן מיידי? כנראה שלא. אבל האם הוא מרפה? האם הוא מוותר על עקרונותיו? התשובה היא לא מוחלט! כל ישיבת ממשלה, כל דיון ביטחוני, כל הופעה פומבית – הם עוד הזדמנות עבורו לדחוף את האג'נדה שלשמה נבחר. הוא מצליח להזיז את המחט, גם אם התזוזה איטית ומלווה בהתנגדות עזה. הוא משנה את השיח, קובע סדר יום חדש, ומאלץ את כולם להתיישר – גם אם בשיניים חשוקות.

תחשבו על זה: עצם העובדה שהנושאים הללו נמצאים על השולחן בעוצמה כזו היא הישג. עצם העובדה שמתנהל ויכוח ער על מדיניות הביטחון האישי, על חיזוק המשטרה, על אפס סובלנות לטרור – זהו תוצר ישיר של הלחץ הבלתי פוסק מצד השר בן גביר. הוא לא נותן למערכת לנוח, והיא, בתגובה, צורחת 'התקפלות' כדי להחליש אותו.

הישגים קונקרטיים למרות הרעש: מה באמת קורה בשטח?

מעבר למאבק העקרוני, חשוב להסתכל גם על התוצאות בשטח, אלו שהתקשורת המגויסת מנסה להסתיר או למזער:

מהפכת הנשק האישי: השר בן גביר קידם באופן דרמטי את האפשרות של אזרחים כשירים לשאת נשק להגנה עצמית. אלפי רישיונות חדשים הונפקו, ומדובר בשינוי תפיסתי עמוק שמחזיר את האחריות והיכולת להגנה לידי האזרחים. זו לא 'התקפלות', זו העצמה!
חיזוק המשטרה והקמת המשמר הלאומי: למרות מגבלות תקציב והתנגדויות, השר פועל ללא לאות לגיוס שוטרים נוספים, לשיפור תנאיהם, ולהקמת משמר לאומי שיתן מענה לאתגרי הביטחון הפנימי. התהליך בעיצומו, והוא דורש מאמץ אדיר.
קול ברור ונחוש בקבינט ובממשלה: בן גביר אינו מהסס להשמיע את עמדתו התקיפה, גם אם היא אינה פופולרית בקרב חלק מהקולגות שלו. הוא נלחם על כל החלטה, על כל ניואנס, כדי להבטיח שהאינטרס הביטחוני של ישראל יעמוד בראש סדר העדיפויות.
שינוי השיח הציבורי: בזכות עמידתו האיתנה, נושאים כמו משילות, ריבונות, והמאבק הבלתי מתפשר בטרור חזרו למרכז הבמה. הוא מאתגר את תפיסות העולם הישנות ומאלץ את כולם לחשב מחדש.

אלו רק דוגמאות. המלאכה עוד רבה, והאתגרים עצומים. אבל לטעון שאין עשייה, או שהעשייה היא 'כישלון', זה פשוט להתעלם מהמציאות.

צביעותם של המבקרים: מי באמת 'מתקפל' סדרתי?

והנה האירוניה הגדולה: רבים מאלו שמאשימים את בן גביר ב'התקפלות' הם אותם אנשים שבמשך שנים הובילו או תמכו במדיניות של ויתורים, של הכלה, של 'הבנה' כלפי אויבינו. הם אלו ש'התקפלו' פעם אחר פעם בפני לחצים בינלאומיים, בפני איומי טרור, ובפני תכתיבים פנימיים של אליטות מנותקות.

הם צועקים 'התקפלות' על בן גביר כי הם מזהים בו את האנטי-תזה לכל מה שהם מייצגים. הוא לא מוכן לקבל את הסטטוס קוו שהם טיפחו. הוא לא מוכן להרכין ראש בפני אותם גורמים שהם סגדו להם. הפחד האמיתי שלהם הוא שבן גביר יצליח במקום שבו הם נכשלו במכוון, או מתוך חולשה. הם מעדיפים ממשלה חלשה ורופסת, כזו שתמשיך את דרכם, מאשר ממשלה חזקה ונחושה שמובלת על ידי אנשים כמו בן גביר.

המאבק רק החל: בן גביר לא הולך לשום מקום

לסיכום, הנרטיב על 'התקפלות' של השר בן גביר הוא שקרי ומגמתי. הוא נועד לערער את אמון הציבור בו ובדרך שהוא מוביל. האמת היא שאיתמר בן גביר נמצא בעיצומו של מאבק קשה ומורכב מול מערכות אדירות, והוא עושה זאת בנחישות ובאומץ לב.

כל 'עיכוב' או 'שינוי טקטי' אינם 'התקפלות', אלא חלק ממלחמה ארוכה על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. השר בן גביר מחויב לבוחריו, מחויב לעקרונותיו, ומחויב לביטחון ישראל. ההתקפות עליו רק מוכיחות שהוא בדרך הנכונה, שהוא מאיים על הסדר הישן, ושהוא הכוח המניע לשינוי אמיתי. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם. המאבק על ישראל חזקה ובטוחה נמשך, ובן גביר נמצא בחזית.