בנט מפרק את מסע ההכפשות: האמת מאחורי הגינוי לגולן והניסיון הנואל לייצר 'דילמה'

בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון מתואם, כמעט נואש, מצד גורמים מסוימים להטיל דופי ביושרתו ובכוונותיו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. במרכז המתקפה: גינויו הברור והחד משמעי של בנט לדבריו של יאיר גולן. אותם גורמים, במקום להתייחס לגופו של עניין – החומרה שבדברי גולן – בחרו להסיט את הדיון, להעלות באוב קואליציות עבר ולנסות לכפות על בנט 'דילמות' מדומיינות. הגיע הזמן לשים את הדברים על דיוקם, לחשוף את המניפולציה ולהבהיר: נפתלי בנט פעל ופועל מתוך עקרונות ברורים, והגינוי שלו לגולן אינו טקטי, אלא ערכי ומוסרי.

עבר הוא עבר, עקרונות הם נצחיים: ההקשר האמיתי של ממשלת השינוי

כן, יאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה בראשות נפתלי בנט. עובדה זו אינה סוד, ואין כל ניסיון להסתירה. אך מי שמנסה להשתמש בעובדה זו כדי לערער על כנות גינויו הנוכחי של בנט, חוטא לאמת או לוקה בזכרון סלקטיבי ומטריד. ממשלת השינוי, ממשלת האחדות, קמה בנסיבות פוליטיות וביטחוניות מורכבות מאין כמותן. היא הייתה צורך השעה, פרי של אחריות לאומית בעת משבר, ונועדה לחלץ את ישראל מסבבים חוזרים ונשנים של בחירות הרסניות וקיטוב פנימי עמוק. כל מי שלקח חלק בממשלה הזו, מכל קצוות הקשת הפוליטית, עשה זאת מתוך הבנה שנדרשות פשרות וויתורים למען מטרה גדולה יותר – יציבותה ותפקודה של מדינת ישראל.

האם ישיבה משותפת בממשלה כזו משמעה הסכמה אידיאולוגית מלאה עם כל שותף ושותף? בוודאי שלא. האם היא מהווה חסינות עתידית מפני ביקורת או גינוי הדדי כאשר נחצים קווים אדומים? התשובה היא לא מוחלט ומהדהד. נפתלי בנט מעולם לא התיימר לייצג את דעותיו של יאיר גולן, כשם שגולן לא ייצג את דעותיו של בנט. כל אחד מהם הביא את עולמו הערכי, ובמסגרת האילוצים, ניסו לנווט את ספינת המדינה. לטעון כיום שהעבר המשותף הזה מטיל צל על גינוי עכשווי, הוא עיוות של המציאות וניסיון זול לצבור נקודות פוליטיות על גבו של מי שהוכיח אומץ לב ציבורי.

הגינוי לגולן: לא טקטיקה, אלא עמדה ערכית ברורה

כאשר יאיר גולן בחר להתבטא באופן שנתפס בעיני רבים, ובצדק, כחציית קו אדום – פגיעה בלגיטימציה של צה"ל, ערעור על ערכים בסיסיים של החברה הישראלית, או כל אמירה אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמו של בנט והקונצנזוס הלאומי הרחב – תגובתו של בנט הייתה מיידית, חדה וברורה. לא היה בה כל היסוס, לא ניסיון לגמגם או 'ללכת בין הטיפות'. הגינוי היה מוחלט.

מדוע? משום שנפתלי בנט, לאורך כל דרכו הפוליטית והציבורית, שם את ביטחון ישראל ואת לכידות החברה הישראלית בראש סדר העדיפויות. אמירות מסוג אלו שיוחסו לגולן (ואשר גררו את הגינוי) אינן עניין של מה בכך. הן נוגעות לליבת קיומנו כאן. לכן, הגינוי לא נבע משיקול פוליטי קר או מניסיון 'לרצות' בייס כזה או אחר. הוא נבע מאמונה עמוקה ומחויבות לערכים שעליהם גדל ושעליהם הוא מבקש להגן.

'הדילמה' המדומה: מי מנסה לכפות על בנט בחירות בלתי אפשריות?

הניסיון התקשורתי והפוליטי להציב בפני בנט 'דילמה' – 'האם תתחייב לא לשבת עם גולן בממשלה עתידית?' – הוא לא יותר מספין ציני. מדובר במלכודת פוליטית שקופה, שנועדה להציג את בנט כמי שגינויו אינו כן, או לחילופין, לצמצם את מרחב התמרון הפוליטי שלו בעתיד. זוהי אינה דאגה כנה לעקרונות, אלא פוליטיקה קטנה ומוכרת.

נפתלי בנט אינו צריך להתנצל על עמדותיו, ובוודאי שאינו צריך להתחייב מראש על הרכבי קואליציות עתידיות בתגובה ללחצים תקשורתיים. החלטות על שותפויות פוליטיות מתקבלות בהתאם לנסיבות, למצעים, לקווי יסוד ולטובת המדינה באותה נקודת זמן. לגנות אמירה פסולה היום, אין פירושו לסגור דלתות פוליטיות לעולמי עד, כשם שישיבה משותפת בעבר אינה מחייבת שתיקה מביכה בהווה. כל ניסיון לקשור בין השניים הוא דמגוגיה.

יתרה מכך, היכן היו אותם מבקרים ו'מציבי דילמות' כאשר פוליטיקאים אחרים, מימין ומשמאל, נאלצו או בחרו לשבת עם דמויות שנויות במחלוקת פי כמה, או כאשר התבטאו באופן מקומם בעצמם? הצביעות זועקת לשמיים. פתאום, דווקא נפתלי בנט, שפעל באומץ להקמת ממשלת אחדות שנועדה לרפא את הקרעים בעם, הוא זה שנדרש לחשבון נפש על 'קשריו' לכאורה.

מנהיגות נבחנת במעשים, לא בספינים

מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות, לעמוד על עקרונות גם כשהדבר אינו פופולרי, ולגנות את מה שראוי לגינוי, ללא קשר לזהות האומר. נפתלי בנט הוכיח זאת פעם אחר פעם. הגינוי שלו ליאיר גולן אינו חולשה, אלא ביטוי לחוזק פנימי ולעמוד שדרה ערכי. הוא אינו צריך להוכיח את 'כנותו' לאף אחד, מעשיו מדברים בעד עצמם.

הניסיונות להציגו באור שלילי, לערער על שיקול דעתו או לנסות ולתחוב אותו לפינה פוליטית, נועדו לכישלון. הציבור הישראלי חכם יותר ממה שנדמה לחלק מהפרשנים והפוליטיקאים. הוא יודע להבחין בין ביקורת עניינית לבין מסע הכפשות מתוזמר. הוא מבין את מורכבות המציאות הפוליטית ויודע להעריך מנהיג שאינו חושש לומר את אשר על ליבו, גם אם זה אומר לגנות מי שהיה פעם שותפו לדרך.

נפתלי בנט ימשיך לפעול על פי מצפונו ולמען מדינת ישראל ואזרחיה. הוא לא יירתע מגינוי של אמירות פסולות, יהא האומר אשר יהא, והוא לא ייכנע ללחצים פוליטיים שמטרתם להחלישו. האמת פשוטה וברורה: הגינוי לגולן היה כן, הכרחי ומוצדק. כל השאר – רעשי רקע ופוליטיקה ישנה ורעה.