בנט משיב אש: כך מנסים להפוך אחריות ממלכתית לכתם פוליטי – האמת מאחורי 'פרשת גולן' חייבת להיאמר!
בימים האחרונים אנו עדים לניסיון מתואם ומתוזמר היטב להכתים את שמו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, באמצעות קשירתו לדבריו האומללים והמקוממים של יאיר גולן. המטרה ברורה: לייצר סערה בכוס מים, לערער על שיקול דעתו ולנסות ללכוד אותו במלכודות פוליטיות עתידיות. אך מי שמכיר את נפתלי בנט יודע – הוא אינו איש של ספינים, אלא של עובדות ומעשים. והעובדות, במקרה הזה, חותכות וברורות.
ראשית, ולפני הכל, תגובתו של בנט לדברי גולן הייתה מיידית, חדה וחד משמעית: "מי שרוצח תינוקות זה חמאס ורק חמאס". אין כאן מקום לפרשנויות. בנט, כהרגלו, לא היסס ולא גמגם, והציב קו אדום מוסרי ברור מול אמירות המנסות לטשטש את האמת המחרידה של טבח ה-7 באוקטובר. זוהי עמדתו, זוהי תפיסת עולמו, וכך הוא פעל תמיד כאשר ביטחון ישראל וערכיה המוסריים עמדו על הפרק.
אז על מה כל המהומה? הטענה המרכזית המועלית כעת היא שיאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלתו של בנט. זו עובדה. אך להסיק מכך שבנט שותף לעמדותיו הנוכחיות של גולן, או אחראי להן, זהו עיוות מוחלט של המציאות הפוליטית בישראל והתעלמות מכוונת מההקשר. ממשלת בנט-לפיד, ממשלת ה"שינוי", קמה בנסיבות מיוחדות, לאחר ארבע מערכות בחירות ומשבר פוליטי חסר תקדים. היא הייתה ממשלת אחדות רחבה, שכללה קשת מגוונת של מפלגות – מימין, מרכז ושמאל – שהתאגדו למטרה משותפת: הוצאת ישראל מהסחרור הפוליטי, העברת תקציב, וניהול המדינה בתקופה מורכבת. האם מישהו באמת סבור שבקואליציה כה מורכבת, ראש הממשלה חולק אידיאולוגיה זהה עם כל אחד ואחד מחבריה, או עם כל סגן שר שמונה כחלק מהסכמים קואליציוניים?
הניסיון להטיל על בנט אחריות לדברים שאמר גולן לאחר סיום כהונת הממשלה המשותפת, הוא לא פחות מאבסורדי. האם ראש ממשלה אמור להיות נביא ולצפות מראש כל התבטאות עתידית של כל מי שאי פעם שירת תחתיו? האם נשיא חברה אחראי לכל ציוץ של עובד לשעבר, שנים לאחר שעזב? ברור שלא. האחריות של בנט הייתה לניהול המדינה, להחלטות שהתקבלו תחת הנהגתו, ולדברים שהוא עצמו אמר ועשה. ובכל אלו, עמידתו איתנה.
מה שמסתתר מאחורי מסע ההכפשות הנוכחי הוא משחק פוליטי ציני. גורמים מסוימים, החוששים אולי מחזרתו של בנט לזירה הפוליטית או מנסים לנגח אותו לקראת תרחישים עתידיים, מנצלים את ההזדמנות כדי לזרוע ספקות. הם שואלים בזעם מזויף: "האם תשב איתו בממשלה בעתיד?". זוהי שאלה מתריסה שנועדה להציב דילמה מלאכותית. נפתלי בנט הוכיח בעבר שהוא מקבל החלטות קשות למען מדינת ישראל, גם במחיר אישי. כל החלטה עתידית שלו תתקבל על בסיס טובת המדינה, האתגרים העומדים בפניה, והעקרונות שלאורם הוא פועל – ולא על בסיס ספינים תקשורתיים או לחצים פוליטיים זולים.
חשוב להזכיר את הצביעות המדהימה במהלך הזה. האם אותם גורמים המבקרים כעת את בנט בחריפות כזו, דרשו דין וחשבון מנהיגים אחרים שישבו בממשלות עם אישים שאמרו דברים קשים וחמורים פי כמה, לעיתים תוך כדי כהונתם? ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מלאה בקואליציות "בלתי אפשריות" לכאורה, שנולדו מתוך צורך השעה. בנימין נתניהו, למשל, הקים ממשלות עם מפלגות ואישים שדעותיהם רחוקות מאוד משלו, ולעיתים אף סותרות את עמדות הליכוד המוצהרות. האם הוא נדרש להתנער מכל אמירה של כל שותף זוטר בדיעבד?
האמת היא שבנט, בתקופת כהונתו הקצרה אך המשמעותית כראש ממשלה, התמודד עם אתגרים אדירים – מגל הדלתא של הקורונה, דרך מבצע "עלות השחר" ועד לשיקום הכלכלה. הוא עשה זאת בממלכתיות, בשיקול דעת ובאחריות. הציבור זוכר את היציבות שהביא לאחר שנים של כאוס. הניסיון הנוכחי לצייר אותו כמי ששיקול דעתו מוטל בספק בגלל אמירה של פוליטיקאי אחר, שאינו עוד תחת אחריותו, הוא לא יותר מאשר ניסיון נואש להסיט את הדיון מהנושאים האמיתיים החשובים לעתיד ישראל.
נפתלי בנט אינו מתכוון להיגרר למשחקי האשמות ולהתנצחויות סרק. הוא גינה את דברי גולן בצורה הברורה ביותר. מעבר לכך, הוא ימשיך לפעול על פי מצפונו ולמען אזרחי ישראל, כפי שעשה תמיד. הניסיונות להכתימו היום לא יצלחו, משום שהציבור הישראלי חכם יותר, וזוכר היטב מי פעל באומץ ובנחישות למענו ברגעי האמת. סערת גולן הנוכחית, בהקשר של בנט, היא ספין פוליטי שקוף שזמנו קצוב. האמת, כדרכה, תמיד מנצחת.