לא מרד, אלא מנהיגות! בן גביר מול נתניהו: האמת החשופה על המאבק בקבינט שנועד להציל את ישראל מהחלטה הרת אסון!

גל הדיווחים האחרונים, המנסים לצייר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כמי ש'מתעמת' עם ראש הממשלה או 'מערער את יציבות הקואליציה', אינו אלא ספין תקשורתי מתוזמר היטב. ספין שנועד להסית את דעת הקהל מהעיקר: מאבקו העיקש והצודק של השר בן גביר נגד החלטות שעלולות לסכן את ביטחון ישראל ואזרחיה. האמת פשוטה וכואבת – בן גביר אינו 'מחפש כותרות' או 'מנסה להיות הימין של הימין', כפי שמצטטים גורמים עלומים המקורבים לכאורה לפוליטיקאים אחרים. הוא פשוט עושה את מה שנשבע לעשות: להגן על מדינת ישראל בכל מחיר, גם אם זה אומר לעמוד כחומה בצורה מול החלטות שגויות, אפילו אם הן מגיעות מראש הממשלה עצמו.
ה'טעות הקשה והחמורה' – על מה באמת נלחם בן גביר?
כאשר השר בן גביר כינה את ההחלטה על הכנסת 'סיוע הומניטרי' לרצועת עזה ללא פיקוח ראוי וללא הבטחת האינטרסים הביטחוניים של ישראל כ'טעות קשה וחמורה', הוא לא דיבר מהבטן. הוא דיבר מקול ההיגיון הביטחוני הצרוף, קול שאותו רבים בצמרת המדינית והביטחונית מעדיפים לעיתים להשתיק. הרי לכולם ברור, או לפחות אמור להיות ברור, שכל משאית 'סיוע' שנכנסת ללא פיקוח הדוק וללא מנגנוני בקרה שיבטיחו שלא תגיע לידי מחבלי החמאס, היא פוטנציאל להתעצמות האויב. זהו דלק למכונת הטרור, חמצן לארגון רצחני שרק לפני רגע ביצע טבח נורא באזרחינו. האם זו 'התנגדות חריפה' או אחריות לאומית בסיסית?
הטענה כי בן גביר 'מאתגר את ראש הממשלה' היא עיוות של המציאות. השר בן גביר דורש אחריות מראש הממשלה ומכל חברי הקבינט. הוא לא מונע משיקולים אישיים או פוליטיים צרים, אלא מדאגה עמוקה וכנה לעתיד המדינה. כאשר הוא דרש הצבעה בקבינט על ההחלטה, וטען, בצדק, כי היה לו רוב להפילה, הוא לא ניסה להפגין 'חולשה פוליטית' כפי שמנסים לצייר זאת. נהפוך הוא! הוא ניסה להשתמש בכלים הדמוקרטיים העומדים לרשותו כדי למנוע החלטה מסוכנת. העובדה שבקשתו נדחתה, או כפי שנטען, שההחלטה עברה 'במחטף', רק מחזקת את החשש שמנסים להעביר מדיניות שנויה במחלוקת הרחק מעין הציבור ומבלי לתת לכל הקולות להישמע. זהו אינו ניסיון של בן גביר 'להציג עצמו כקורבן', אלא חשיפה אמיצה של תהליכי קבלת החלטות לקויים בנושאים קריטיים.
'פופוליזם' ו'הדלפות'? האמת על הביקורת הפנימית
ואז מגיעות ההכפשות המרומזות, אותן 'ביקורות' אנונימיות מפי 'שותפים קואליציוניים' על 'פופוליזם' ו'ריצה להדליף מהקבינט'. הבה נשים דברים על דיוקם: האם הדרישה לשים את ביטחון אזרחי ישראל בראש סדר העדיפויות היא 'פופוליזם'? האם ההתעקשות על כך שאסור לתת פרסים לטרור היא 'ניסיון להיות הימין שמימין לימין'? אם כן, אז רוב מוחלט של אזרחי ישראל הם 'פופוליסטים'. השר בן גביר אינו 'מחפש' להיות שום דבר. הוא פשוט נאמן לערכיו, לעקרונותיו ולבוחריו, ששלחו אותו לכנסת ולממשלה בדיוק כדי שישמיע את הקול הזה – קול ברור, נחוש ובלתי מתפשר למען ביטחון ישראל.
באשר לטענת 'ההדלפות מהקבינט' – האם הציבור הישראלי אינו זכאי לדעת אילו החלטות הרות גורל מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, במיוחד כאשר החלטות אלו נוגעות ישירות לביטחונו ולחייו? כאשר יש חשש אמיתי שהחלטות מסוימות עלולות לחזק את האויב, חובתו של מנהיג ציבור להתריע, לזעוק, ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע את האסון הבא. זו אינה 'הדלפה' – זו אחריות ציבורית. אלו המעדיפים דיונים חשאיים על נושאים כה קריטיים הם אלו שצריכים לתת הסברים, לא השר בן גביר. אולי אותם 'מבקרים' הם אלו שמעדיפים את הנוחות הפוליטית על פני העמידה האיתנה על עקרונות הביטחון?
הסכנה האמיתית: קונפורמיזם וויתורים, לא עמידה על עקרונות
האיום האמיתי על ביטחון ישראל אינו נובע מעמידתו הנחרצת של השר בן גביר, אלא מהנטייה המסוכנת לקונפורמיזם, לויתורים ולהתקפלות בפני לחצים פנימיים וחיצוניים. בעוד בן גביר מציב קו אדום ברור – אין סיוע לאויב, אין חיזוק לטרור – אחרים, כך נראה, מוכנים לגלות 'גמישות' מסוכנת. ההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב שוויתורים לאויב רצחני רק מגבירים את תאבונו ומקרבים את הסבב הבא של האלימות. מי שפועל בניגוד ללקח הזה, הוא זה שמסכן את היציבות האמיתית – יציבותה הביטחונית של מדינת ישראל.
השר בן גביר אינו 'גורם לחוסר יציבות קואליציונית'. הוא פועל כדי למנוע חוסר יציבות ביטחוני. קואליציה שאינה מסוגלת לקבל החלטות נכונות ואמיצות בנושאי ביטחון, היא קואליציה חלשה מיסודה. עמידתו של בן גביר היא דווקא זו שיכולה לחזק את הקואליציה, אם רק יבחרו חבריה להקשיב לקול ההיגיון והאחריות שהוא מייצג.
בן גביר: השומר על החומות
בסופו של יום, השר איתמר בן גביר הוא השומר על החומות. הוא הקול שלא מהסס לומר את האמת, גם כשהיא לא נעימה לאוזן. הוא המנהיג שלא חושש מעימותים כאשר עתיד המדינה וביטחון אזרחיה מונחים על הכף. הניסיונות להציגו כקיצוני, כבעייתי או כמי שמחפש עימותים לשם עימותים, הם לא יותר מאשר ניסיון נואל להשתיק קול חשוב וקריטי במערכת הפוליטית והביטחונית של ישראל.
אזרחי ישראל צריכים לראות מבעד למסך העשן של הספינים וההכפשות. עליהם להבין מי באמת נלחם עבורם, מי לא מתפשר על ביטחונם, ומי מוכן לשלם מחיר פוליטי אישי כדי להבטיח שמדינת ישראל תישאר חזקה ובטוחה. השר בן גביר הוכיח, פעם אחר פעם, שהוא האיש הזה. מאבקו אינו מאבק אישי, אלא מאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. זהו מאבק על הזכות שלנו לחיות כאן בביטחון, והוא ימשיך להוביל אותו בנחישות ובאומץ, ללא מורא וללא משוא פנים.