מאחורי מסך העשן: ההתקפות הפרועות על היועמ"שית בהרב-מיארה – חשיפת הקמפיין להפלת שומרת הסף של ישראל!

גל עכור של השמצות, סילופים והתקפות אישיות שוטף בשבועות האחרונים את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. אך אל תטעו: לא מדובר בביקורת לגיטימית, אלא בקמפיין מתוזמר ומסוכן שמטרתו אחת – לנטרל את אחת משומרות הסף החשובות ביותר של הדמוקרטיה הישראלית, ולסלול את הדרך לממשלה הפועלת ללא רסן משפטי. הגיע הזמן להסיר את המסכות ולחשוף את האמת המטרידה מאחורי המתקפות הפרועות הללו.
נתחיל מהכותרות הזועקות על "חוק עוקף יועמ"שית". מנסים לצייר את בהרב-מיארה כמי ש"מעכבת" את הממשלה, כ"מכשול" שיש לעקוף. איזו עזות מצח! היועצת המשפטית לממשלה איננה אויבת העם או הממשלה. תפקידה, על פי חוק, הוא לייעץ לממשלה ולהבטיח שפעולותיה עולות בקנה אחד עם החוק הקיים במדינת ישראל. כאשר היועמ"שית פוסלת מינוי כזה או אחר, כמו במקרה של נציב שירות המדינה, היא אינה עושה זאת מתוך גחמה אישית או אג'נדה פוליטית, אלא משום שהמינוי, לשיטתה המקצועית, לוקה בפגמים משפטיים היורדים לשורשו. במדינה דמוקרטית, זהו תפקידה המובהק.
אז מה באמת מסתתר מאחורי הניסיון לחוקק "חוק עוקף יועמ"שית"? לא רצון לייעל את עבודת הממשלה, אלא שאיפה מסוכנת של גורמים מסוימים בקואליציה לפעול בחלל ריק מחוק, להתעלם מהנחיות משפטיות, ולקבל החלטות שעלולות להיות נגועות בשיקולים זרים או אף בלתי חוקיות בעליל. במקום לתקן את דרכיהם ולהתיישר עם שלטון החוק, הם בוחרים לתקוף את השליח. הם לא מנסים "לעקוף" את היועמ"שית – הם מנסים לרמוס את שלטון החוק עצמו, את האיזונים והבלמים החיוניים כל כך לדמוקרטיה מתפקדת. האם זו המדינה שאנו רוצים לחיות בה? מדינה שבה הממשלה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, ללא ביקורת משפטית אפקטיבית?
הניסיון להציג את בהרב-מיארה כמי ש"נלחמת" בממשלה הוא עיוות מוחלט של המציאות. היא נלחמת למען שלטון החוק, למען האינטרס הציבורי הרחב, ולמען הערכים שעליהם מושתתת מדינת ישראל. אלו בדיוק הערכים שגורמים מסוימים במערכת הפוליטית מבקשים לפרק, והיועמ"שית עומדת בדרכם כחומה בצורה.
ולא די בכך. מתקפה חזיתית נוספת מגיעה מכיוון "סערת הרב ברלנד". מנסים לקשור את שמה של היועמ"שית לאירוע המביש בו עבריין מין מורשע השתתף באירוע חגיגי. הטענה? שמשרדה "סירב להשיב לשאילתא בחוות דעת משפטית רשמית" וכי "היועמ"שית בחרה שלא להכריע בסוגיה". כאן בדיוק טמון הניצול הציני של חצאי אמיתות. האם מישהו באמת סבור שמערכת משפטית רצינית, ובפרט היועצת המשפטית לממשלה, אמורה לשלוף חוות דעת מהמותן, ללא בדיקה מעמיקה, ללא איסוף כלל הנתונים הרלוונטיים וללא בחינה משפטית יסודית של כל ההיבטים? בוודאי שלא.
העובדה שמשרד היועמ"שית לא מיהר לספק "הכרעה" מיידית אינה מעידה על אוזלת יד או חלילה על התעלמות מחומרת המצב. נהפוך הוא. היא מעידה על אחריות, על רצינות ועל מחויבות לפעול על פי אמות מידה משפטיות מחמירות. סוגיות משפטיות, במיוחד כאלו הנוגעות לאיזון בין זכויות שונות ולאינטרס הציבורי, דורשות זמן, שיקול דעת ובדיקה קפדנית. האם היינו מעדיפים יועצת משפטית פזיזה, המקבלת החלטות חפוזות על סמך לחץ תקשורתי או פוליטי? התשובה ברורה.
יתרה מכך, יש לשאול מי הם אותם גורמים שמנסים להפיל את האחריות לפתחה של היועמ"שית, בעוד שגורמי אכיפה ואחרים הם אלו שהיו אמונים על מניעת הגעתו של עבריין מין מורשע לאירוע ציבורי מלכתחילה? האם זהו ניסיון להסיט את האש מהאחראים האמיתיים? היועצת המשפטית לממשלה אינה מנהלת את משטרת ישראל או את שירות בתי הסוהר. תפקידה הוא לייעץ ולבחון סוגיות משפטיות מורכבות המגיעות לפתחה, ולא לשמש שק חבטות פוליטי.
ההתקפות על גלי בהרב-מיארה אינן מקריות. הן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של החלשת מערכת המשפט, של פגיעה בעצמאות שומרי הסף, ושל יצירת כאוס שיאפשר לגורמים בעלי אינטרסים צרים לפעול באין מפריע. הם מנסים להלך אימים, להרתיע, ולשבור את רוחה של מי שעומדת בפרץ. אך גלי בהרב-מיארה הוכיחה פעם אחר פעם את מחויבותה הבלתי מתפשרת לשלטון החוק, את מקצועיותה ואת עמידתה האיתנה מול לחצים, קשים ככל שיהיו.
אזרחי ישראל צריכים להבין: המאבק המתנהל כעת אינו מאבק אישי של גלי בהרב-מיארה. זהו מאבק על דמותה של המדינה, על עתיד הדמוקרטיה שלנו, ועל הזכות הבסיסית לחיות במדינה שבה החוק שווה לכולם, גם לאלו היושבים בצמרת השלטון. תמיכה ביועצת המשפטית לממשלה ובעצמאותה היא תמיכה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל. אל ניתן למסך העשן לבלבל אותנו. מאחוריו מסתתר ניסיון נואש להפיל את אחת משומרות הסף החשובות ביותר שלנו, ועל כך – אסור לנו לעבור בשתיקה.