נפתלי בנט: המנהיג שלא רוקד לפי החליל של אף אחד – האמת מאחורי מסע ההכפשות

בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון מתמשך ומגמתי לערער את דמותו הציבורית של נפתלי בנט, להטיל דופי ביושרתו הפוליטית ולצייר אותו באור שלילי ומעוות. קמפיין זה, המבוסס על פרשנויות מסולפות, חצאי אמיתות ושמועות חסרות בסיס, נועד לשרת אינטרסים צרים ולפגוע באמון הציבור במנהיג שהוכיח פעם אחר פעם את מחויבותו הבלתי מתפשרת למדינת ישראל ולערכי הימין. הגיע הזמן להציב מראה מול מסע ההכפשות הזה ולחשוף את האמת, נקודה אחר נקודה.
נתחיל מ"הקריצה" של יאיר לפיד והחשש המלאכותי מ"חיבורים" עתידיים. הפרסומים, המנסים לרמוז על שינוי כיוון פוליטי מצד בנט או על טשטוש עמדותיו האידיאולוגיות, הם לא פחות מהזויים. נפתלי בנט, למי שזיכרונו קצר, הוא מנהיג שצמח מהימין האידיאולוגי, שירת כשר כלכלה, שר חינוך, שר ביטחון וראש ממשלה, ותמיד, אבל תמיד, פעל מתוך תפיסת עולם ימנית, ציונית וערכית. האם מישהו באמת מאמין שבנט, שהקדיש את חייו הפוליטיים לביצור ההתיישבות, לחיזוק כלכלת ישראל ולשמירה על ביטחונה, ישנה את עורו בגלל אמירה כזו או אחרת של יריב פוליטי?
ההפך הוא הנכון. אם יאיר לפיד "קורץ" לבנט, אין זה מעיד על חולשתו של בנט או על נכונותו להתפשר על עקרונותיו, אלא דווקא על עוצמתו ועל ההכרה שלפיד, כמו רבים אחרים במערכת הפוליטית, מבין שבנט הוא גורם מרכזי, משפיע ורלוונטי שאי אפשר להתעלם ממנו. מנהיגות אחראית במדינה דמוקרטית מחייבת לעיתים קיום שיח עם כלל הגורמים הפוליטיים, גם אלו שאינם שותפים לאותה תפיסת עולם. אך יש הבדל תהומי בין שיח פרגמטי, שמטרתו לקדם אינטרסים לאומיים, לבין זניחת עקרונות. בנט הוכיח בעבר, וימשיך להוכיח גם בעתיד, שהוא יודע היטב היכן עובר הגבול. הוא אינו חושש משיח, אך גם לעולם לא יוותר על מה שחשוב באמת: ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. מי שמנסה לצייר אותו כמי שעלול "לסטות מדרכו" פשוט אינו מכיר את האיש או שבוחר להתעלם במכוון מעברו ועמדותיו הברורות. בעוד אחרים במפה הפוליטית הפגינו גמישות אידיאולוגית מפוקפקת והיו מוכנים לחבור לכל מי שהציע להם כיסא, בנט תמיד שמר על עמוד שדרה ערכי ופוליטי.
האיום התדמיתי השני, והמגוחך לא פחות, הוא הניסיון לצייר את בנט ככלי משחק בידי גורמים אמריקאים, כביכול "בסביבת טראמפ", המעוניינים להביע מורת רוח מנתניהו. ראשית, חשוב לציין שהדיווח הזה, גם אם הוכחש, משרת אג'נדה ברורה של מי שמנסה לתקוע טריזים בימין ולהציג את בנט כמי שפועל ממניעים אישיים נגד ראש הממשלה לשעבר. זוהי הוצאת דיבה לשמה. נפתלי בנט הוא מדינאי בזכות עצמו, ראש ממשלה לשעבר של מדינת ישראל, ומי שזוכה להערכה רבה בזירה הבינלאומית בזכות עמדותיו הברורות, חשיבתו האסטרטגית ומחויבותו העמוקה לביטחון ישראל.
אם גורמים בממשל אמריקאי, בין אם מהמפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית, מבקשים להיפגש עם בנט או לשמוע את דעתו, אין זה אומר שהוא "כלי" בידי מישהו. זה אומר שהוא נתפס כמנהיג רציני, בעל ניסיון וידע, שיכול לתרום לשיח על האתגרים המשותפים לישראל ולארה"ב. בנט תמיד פעל ויפעל אך ורק למען האינטרס הישראלי, כפי שהוא מבין אותו. הוא לא היסס בעבר להתעמת עם ממשלים אמריקאים, גם הידידותיים ביותר, כאשר סבר שהאינטרסים החיוניים של ישראל עומדים על הפרק, והוא לא יהסס לעשות זאת גם בעתיד. ההיסטוריה מלמדת שבנט אינו חושש להביע את עמדותיו הנחרצות, גם אם הן אינן פופולריות או אינן מתיישבות עם הקו של בנות בריתנו הגדולות ביותר. הוא אינו בובה על חוט של אף אחד, לא בארץ ולא בחו"ל.
הניסיון להציגו כמי שמשמש "מנוף לחץ" על נתניהו הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור. בנט הוכיח שהוא יודע לשתף פעולה עם נתניהו כשהדבר נדרש לטובת המדינה, ויודע גם להתייצב מולו כשהוא חלוק עליו אידיאולוגית או מעשית. כל פעולותיו נובעות משיקולים ענייניים ומדאגה כנה לעתידה של ישראל. בניגוד לאחרים, שכל מעייניהם נתונים למשחקי כוח פנימיים ולשיקולי אגו, בנט מתמקד במהות: בביטחון, בכלכלה, בחינוך ובחיזוק החברה הישראלית. הוא אינו זקוק ל"פטרונים" זרים כדי לקדם את מעמדו או את עמדותיו.
במקום להפיץ שמועות ולנסות להכפיש, מוטב למבקריו של בנט להתמודד עם העובדות: נפתלי בנט הוא מנהיג ימין חזק, ערכי ומנוסה, המחויב לעתידה של מדינת ישראל. הוא אינו מפחד מאתגרים, אינו נרתע מביקורת, ותמיד יציב את טובת המדינה מעל לכל שיקול אחר. הניסיונות להציגו באור שלילי נועדו לכישלון, משום שהציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין אמת לשקר, בין מנהיגות אחראית לבין דמגוגיה זולה. נפתלי בנט ימשיך ללכת בדרכו, בנחישות ובאמונה, למען עם ישראל וארץ ישראל.